מפגש סופ"ש נאות סמדר 15-17/2/24 נבע מהרצון של חברים בתהילות הן להכיר האחד את השניה בתלת מימד כפי שעשינו בעבר הרחוק, והן ללמוד מה עושות קהילות ייחודיות אחרות ולקחת את מה שרלוונטי. במפגש קודם ביקרנו בהרחבה האקולוגית בחוקוק ושוחחנו עם מספר אנשים שלה.

יצאנו לדרך, עליזה ואני, ואספנו את נעמה ואריאל ממרכז הקניות של יגור, בגשם זלעפות מקומי, כזה שהצריך לעבור את מטר המרחק בין המכוניות עם מטריות.

נסענו דרך דימונה, כדי לעצור לארוחת צהריים בקהילת העבריים, ובהזדמנות לומר שלום לחברים שלי שם.

בדרך לדימונה עלו נושאי שיחה מעניינים. NLP, היפנוזה עצמית, מותר או אסור היפנוזה בארץ? אוטוסוגסטיה, איך מבדילים בין טוב לרע. האם הצמדות לכוונה מצביעה על מצב ערות? אולי הכוונה עצמה היא חלק מהמכניות ובכך איננה קנה מדה לערות? האם אנו, צועקי ה"עורו אחים, עורו" רדומים בסגרת אותו המנגנון של אלו שאנו מכנים "ישנים"?

בין יגור לדימונה, היו רק שאלות. לא תשובות.

כשמגיעים למתחם קהילת העיבריים נתקלים בברכת "כפר השלום"

ופוגשים באירועים שלהם המפורסמים על לוח המודעות

ומשם למסעדה הלא יומרנית שלהם, לשם אנשים נכנסים ויוצאים, מחייכים, מברכים לשלום. נכנסו גם כמה "זרים", כמונו

מנה טבעונית מדופנת בקייל

סלט הירקות הנלווה

משוחחים במסעדה עם עמליה מהקהילה. השיחה מתארכת הרבה מעבר, ואנו נגיע לחדרים בנאות סמדר באיחור קל, שמקצץ לנו קצת בתוכנית. רצינו לתרגל תקשורת מקרבת עם נועה אבל נאלצנו לדלג.

מה שעשינו בחמישי אחר הצהריים זה "הכירות עמוקה", בה כל אחד בחר מה הוא רוצה לשתף מעצמו. זה לא טריוויאלי שאוסף של אנשים שכמעט לא מכירים האחד את השני יחשפו מעצמם כבר בפגישה הראשונה. מי חשף יותר, מי פחות, הכל עובר לסוחר.

ארוחת הערב היתה של כולנו, (לעומת ארוחות ששי שהזמנו מהקיבוץ) שיתפנו בופה על המטעמים שכל אחד הביא. בסיום הארוחה הגיעו 3 אנשי נאות סמדר לשוחח עמנו. ענת (בין מירי לנועה), אבי (מימין לנעמה יושב על כסא) וישראלה (שער לבן, בין עליזה ללאה).

הדבר הראשון שבלט לנו היה שהם מדברים בשקט בשקט. כדי לשמוע, צריך להתרכז בהקשבה.

כעשר שנים עוד כשהמושג נאות סמדר לא היה קיים, הם כבר היו קבוצה ירושלמית שעסקה בהתבוננות והתפתחות עצמית. פתאום נוצר מצב בו ניתן היה לקבל את הקיבוץ הכושל שיזפון, שננטש, והרצון של הקבוצה לבחון את ההתפתחות האישית ב"מצב אמת", וכך נולדה נאות סמדר.

המוטו היה ונשאר בחינת קונפליקטים בשאלות לעצמך ובשיחה בין המעורבים.

הדבר הראשון שבנו בישוב זו הסוכה, שלאט לאט הפכה למשהו יותר מסיבי מסוכה שמתנדנדת ברוח, אך עדיין שמה "הסוכה", שם מתבצעות התכנסויות שבועיות, החלטות, התפתחות אנושית, עקרונות התנהלות. למשל, בארוחות בוקר לא מדברים. רק אוכלים. אחרי ארוחת הבוקר, חצי שעה של מעגל משימות, צרכים מיוחדים, אנשים חדשים מציגים עצמם.

הסוכה, מקום ההתכנסויות

הסוכה, מבפנים. הכל כאן ייחודי, מודע. כל צורת אבן אינה "סתם".

מדברים עם מאיר, המלווה שלנו. (בפינה משמאל)

ישבנו בסוכה, על מזרונים, וספסלים במבנה משושה. מאיר המתין שנשתתק. דיבר בשקט בשקט, ואנו הקשבנו, או לפחות השתדלנו.

שאל מישהו אם כאן הם מדברים. תיקן מאיר: כאן אנחנו מקשיבים. אותי זה קנה. מקשיבים, לא מדברים.

נשאלה שאלה אחרת, ומאיר הגיב: למה שאלת את השאלה? כדי לענות, הסביר, אנחנו קודם כל עוסקים בלמה השאלה נשאלה, על כל זויותיה.

וכך, לאורך כל הדרך, העבירו לנו אנשי נאות סמדר את המסרים העיקריים, להקשיב לעצמנו, להקשיב לאחר. לשחרר מה שמפריע להקשבה הזו.

ובמסגרת הסיור הזה, גם הסתובבנו במרחב, בכל הטרסות הרבות שבנו, האגמים שיצרו, המטעים השונים, והפעילויות הייחודיות העונתיות שמאיר הסביר לנו שהם עושים. למשל שבוע שלם בשטח, מחוץ לבתים, ללא השרותים השונים בישוב, מחוץ לאזור הנוחות.

עודד וזאב, אל מול האגם העליון והנוף הנשקף.

בששי בבוקר הלכנו לגזום גפנים. עבודה פשוטה שגם אנו יכולים לבצע ולתרום קצת לקיבוץ.

כך נראים הגפנים לפני הגיזום

וכך אחרי, משאירים רק עין אחת מעל הגזע מכל ענף.

ששי בערב, לאחר הארוחה, התכנסנו בכתה שהועמדה לרשותנו, לשיחה חופשית, למעט משפחת גל ומשפחת שלום שהגיעו קצת באיחור. גל הגיעו בששי, ושלום נתקעו בכביש הערבה בגלל שטפון, שעות רבות. תורם היה להציג את עצמם ל"הכירות עומק", וכך גם מיקי, אורח של עובדיה ומאי שלום (אם ירצה). השיחה התגלגלה לה בכיף, והחיבורים התחזקו. באמת יצרנו משהו, לפחות בהרגשתי. והיו גם כמה חיכוכים שאיפשרו לתרגל את רוח נאות סמדר. המקום מחייב.

זהו מאיר, עם הגב למצלמה בכניסה לבית האומנויות

ואנו כבר בשבת בבוקר, אחרי ארוחה שהכננו, נכנסים למשהו שממש לא ציפינו.

שיעור תנועה בבית האומנויות, עם יהודית, כאשר מאיר (חליל צד) ושמעון (גיטרה) מנגנים מקצבים שונים, ספונטנים, ואנו מתנועעים להסבריה הראשוניים של יהודית. תנועה אישית, תנועה בזוגות, ברביעיות, שישיות. נגע כמעט בכולנו. זה פשוט היה השיא.

מי שלא ראה שמחת בית האומנויות, לא ראה שמחה בחייו.

אז הצטלמנו, כמקובל, על רקע בית האומנויות, איך לא?

מה עוד היה לנו בבית האומנויות?

חנות מוצרי נאות סמדר: יין, תמרים, גבינות צאן, יוגורט, מיצים מפירות המטעים שלהם, כל מיני ממתקים שפיתחו.

חדרים שונים בהם האמנים מייצרים את האמנות שלהם. כאן עבודות הפיסול בעץ של מאיר ושותפו לסדנא.

אריאל בולעת את הכל בעיניה.

צעצועים יחודיים מבוססי עץ\

וכעת, אחרי הכל, ואחרי שיעור התנועה, ועד לארוחת הצהריים שאנו נכין, נפגשנו שוב בכתה, התדיינו במה כן קונספירציה, מה לא, וכל אחד נשאר בעמדתו והגן עליה, (שלא ברוח נאות סמדר).

מיהו ער, הערים ערים או ישנים (מזכיר קצת את השיחה בנסיעה שלנו), עוד התכנסות מהדקת חיבורים שנוצרו.

מפנים את החדרים (למעט שומרי שבת שישארו עד צאת השבת) ונוסעים חזרה, אבל יש הפתעה לא נעימה. קצרים על דלק, ווייז שולח אותנו לכוון אילת. אין ברירה. מגיעים ליוטבתה ונכנסים לתחנת הדלק שם. סגורה. ממשיכים לשדה התעופה רמון ומתדלקים. חוזרים, דרך נאות סמדר שנשקפת מימין עם המגדל שלה. הזדמנות לנפנף לשלום למגדל של בית האומנויות. שעת נסיעה נוספת של להיות ביחד.

הצפון עוד רחוק רחוק, אז עוצרים אצל לאה ויוסי לוזון בעומר להתרעננות.

מי מארגן את המפגש הבא? אילן עם סיור בעמק חפר, ואולי גם יאורגן מפגש בעיר אובות, תהילות לעתיד. נראה מי ירים את הכפפה.

מחקר מראה כיצד תכונות אפלות בפסיכולוגיה פוזיטיבת (Brett Martinpersonality) משפיעות על ההתלהבות מביטקוין.

תורגם לעברית מהכתבה ב https://bigthink.com/neuropsych/bitcoin-dark-personality/

מאז המצאת ביטקוין ב 2009 גדל שוק הקריפטו מאפס לכ 2 טריליון דולר, וממחיר של 1 דולר לביטקוין ב 2011 לשיא של 63,000 דולר באפריל 2021, [הכתבה מהתקופה בה ערך ביטקוין היה 42,000 דולר. ז.ש.]

התנודתיות הגדולה במחירי הקריפטו הופכת אותם לאטרקטיבים להשקעות ספקולטיביות. אילו טיפוסים מוכנים לקחת סיכון ומה מניע אותם?

ערכנו סקר לגלות זאת. בפרט, רצינו לדעת לגבי הקשר בין מה שנקרא תכונות האישיות של "הרביעיה האפלה" וגישתם לקריפטו.

הרביעיה האפלה (The dark tetrad)

בפסיכולוגיה, מושג זה מתיחס לקבוצה של ארבעה תכונות אישיות. מקיאבליזם, נרקיסיזם ופסיכופתיה שמהווים את המשולש האפל, בתוספת סאדיזם.

התכונות מכונות אפלות עקב היותן מרושעות: אגואיסטיות מוקצנת וניצול אחרים וללא אמפתיה. השלישיה האפלה בדרך כלל נחשבות כנוטלת סיכונים.

האטרקטיביות של הקריפטו

זיהינו שני איזורי אטרקטיביות. ראשית, הסיכון הגבוה והפוטנציאל לרווחים גבוהים ממסחר בקריפטו הופך אותם למושכים לציבור הנוטה להמר. כמו כן קריפטו אינם מופקים עלי ידי ממשלות כמו במקרה של כסף "פיאט". הדבר הופך אותם לאטרקטיבים לאנשים אשר אינם בוטחים בממשלות.

מהן תכונות האישיות של רוכשי קריפטו?

בקשנו מ 566 אנשים למלא סקר אישיות מקוון וכן לענות על שאלות לגבי גישתם לקריפטו והאם בכוונתם להשקיע בתחום.  מתוך המשתתפים, 26% דווחו שהם בעלי קריפטו ו 64% גילו ענין בהשקעות בקריפטו.

מדדנו את הנטיות האפלות תוך שימוש בטכניקות רגילות. כמו כן מדדנו נטיות שאולי קושרות את הרביעיה האפלה לתפישת הקריפטו בהבט של החשש מלאחר את הרכבת (FOMO). (זוהי ההרגשה שאחרים מבינים טוב יותר את המאורעות), פוזיטיביות ואמונה בתיאוריות קונספירציה.

מדוע אנשים רוצים לרכוש קריפטו? זה לא רק לעשיית רווח

סיבה שכיחה להשקעה בקריפטו הנה התקוה לרווחים גבוהים. מעבר לשאיפה לבנות עושר, המחקר שלנו מראה שהתכונות האפלות גם כן מושכות רכישות קריפטו.

מקיאבליזם מכונה על שם הפילוסוף הפוליטי ניקולו מקיאבלי. אנשים המדורגים גבוה בנטיה הזו טובים בהולכת שולל וביצוע מניפולציות בין אישיות.

מקיאבליסטים פועלים בגישה מחושבת כדי להשיג מטרות, ונמנעים מהחלטות אימפולסיביות. הם לא נוטים להשתתף בהימורים.

מקיאבליסטים נוטים גם להאמין מאד בקונספירציות ממשלתיות. למשל, הם רגילים להאמין שפוליטיקאים אינם מגלים את המניעים האמיתיים, וסוכנויות הממשלה מנטרות מקרוב את כל האזרחים.

מצאנו שמקיאבליסטים אוהבים קריפטו בעקר עקב אי האמון שלהם בפוליטיקאים ובסוכנויות ממשלתיות. רבים מתומכי קריפטו מאמינים שהממשלות מושחתות וקריפטו אינו מושפע משחיתויות אלה.

בטחון יתר ופוזיטיביות

נרקיסיזם הנה הנטיה לשביעות רצון עצמית והרגשה של זכויות יתר לשליטה באחרים. אלו הם בעלי בטחון עצמי מופרז ונטיה לאופטימיות. לכן הם גם מוכנים לקחת סיכוני השקעה בשוק ההון, ולהמר. נרקיסיסטים נוטם להתמקד בפוזיטיבות של החיים.

מצאנו שאלו נמשכים לקריפטו עקב אמונתם בעתיד, וכן בטחונם שחייהם ישתפרו.

פסיכופתים אימפולסיבים נמשכים לקריפטו

פסיכופתיה הנה תכונה קשוחה של אנטי חברתיות אימפולסיבית. פסיכופתים מוצאים בדרך כלל קושי בלקלוט, להבין או להתיחס לרגשות של האחר עקב מחסור באנטליגנציה רגשית ואמפתיה.

האופי הנמהר של פסיכופתים מאפשר להם יתר עמידות בלחצים וחרדות. כתוצאה, הם מחפשים גירוי ודירבון בנטילת סיכונים. הם נוטים להימורים והתמכרות להם.

מצאנו שהפסיכופתים האימפולסיבים נמשכים לקריפטו, כיון שהם חוששים לאחר את רכבת הרווחים שאחרים חווים.

כיצד סאדיזם קשור?

סאדיזם של היום יום מתיחס לאישיות שנהנית מסבלם של אחרים. סאדיסטים מגלים בדרך כלל אגרסיה והתנהגות אכזרית. למשל, הם מטרילים אחרים באינטרנט מה שמספק להם הנאה.

במבט ראשון, רכישת קריפטו אינה כזו שמזיקה לאחרים. אף על פי כן, מצאנו שסאדיסטים נמשכים לקריפטו כיון שגם הם חוששים להחמיץ את הרווח מהשקעות. עבורם, אולי הן ההנאה לראות את כאבם של אחרים והחשש מלאחר את רכבת הרווח קשורות לאנוכיות שלהם.

שלא כמו הנרקיסיסטים, מצאנו שגם הפסיכופתים וגם הסאדיסטים הנם נעדרי פוזיטיביות לגבי הסיכויים, והדבר סותר את הנטיות שלהם להמשך לקריפטו.

Dark tetrad personality traits influence positivity, conspiracy beliefs, and fear of missing out, which in turn influence attitudes to cryptocurrency. (Wes Mountain/The Conversation, CC BY-ND)

בעדשת הפסיכולוגיה

לימוד קריפטו דרך עדשת הפסיכולוגיה של הרביעיה האפלה מציע מבט לתוך הסיבה בגללה אנשים רוכשים קריפטו.  אין כאן טענה או הצעה שכל משקיע קריפטו משדר תכונות מהרביעיה האפלה.

חקרנו רק קבוצה חלקית של אנשים המתעניינים בקריפטו ואשר להם נטיות אלה. אם בבעלותך ביטקוין או בקריפטו אחרים, יתכן שתפגין או שלא תציג תכונות אלה.

אם תרצה/י לבחון את ציוניך בהבט תכונות אלה, ניתן לבצע את מבחן האישיות של השלישיה האפלה  Dark Triad Personality Test ומבחן הסאדיזם  Sadism Test באופן מקוון.

This article is republished from The Conversation under a Creative Commons license. Read the original article.

ביטקוין יעצב את עתיד האנושות בצל אירועי המשבר הפיננסי ב 2008 ומגפת קוביד19.

פוסט זה הנה תרגום של כתבה בביטקוין מגזין.

(This is an opinion editorial by Nozomi Hayase Ph.D., who has a background in psychology and human development.)
https://bitcoinmagazine.com/culture/bitcoin-is-a-humanistic-alternative?utm_source=Bitcoin+Magazine&utm_campaign=3c0002cffc-EMAIL_CAMPAIGN_2022_12_07_09_40&utm_medium=email&utm_term=0_f7d45fbb67-3c0002cffc-43401865&mc_cid=3c0002cffc&mc_eid=7b892344a2

.הקריסה הפיננסית ב2008 עם התוצאה של חילוץ הבנקים הוביל להחלשת אמון הציבור בממשלות ובמוסדות. ביטקוין הופיע כתגובה למשבר הגלובלי הזה של לגיטימיות.

כעת, למעלה מעשור לאחריו, הנזק הכלכלי שיצרה המגפה גרם להמשך הקריסה של המערכת.  בעת שהדפסת הכסף האינסופית של הפדרל ריזרב יוצרת אינפלציה גבוהה, ביטקוין מגביר באופן עקבי את הפופולריות שלו כמקום מקלט.

במקביל, כאשר הכלכלה הישנה מתפרקת, מוסדות גלובליים מובילים נחלצים לאתחל מחדש את המערכת. הארגון המוביל, הפורום הכלכלי העולמי (WEF) עם המנטרה "האיתחול הגדול", מתכונן להחדרת המטבעות הדיגיטליים של הבנקים המרכזיים (CBDC)..

CBDC  מול ביטקוין

אגוסטין קרסטנס, ראש הבנק להסדרים בינלאומיים (Bank for International Settlements) מסביר את המטבעות האלה ככסף מתוכנת אשר נותן למדפיס שלו את הכח לשלוט בכל עסקה. השימוש בכוחות אלה מאפשר להגביל את מה שאנשים מן השורה יכולים לרכוש.

בתגובה לכך שבנקים מרכזיים מכינים את המטבעות הדיגיטליים שלהם, הסייפרפאנק האורגינלי והקריפטוגרפר אדם בק צייץ: "האנושות נמצאת בנקודת בחירה. נתיב אחד מוביל לדיסטופיה, עידן של ימי ביניים דיגטליים, פיאודליזם מודרני, של כוונות טובות, אך של פלוטוקראטים המבולבלים כלכלית וחברתית. ביטקוין הנו קרן האור העיקרית, הדרך להחלץ מהמתכננים המרכזיים האלה, מצב של מעקבים גלובליים ותמונת גיהינום."
הגיב על כך אילון מאסק: "הברברים עומדים בפתח".

ביטקוין ו CBDC הנם סוגים שונים של מטבע דיגיטלי עם תכונות מנוגדות, במירוץ אל עבר אימוץ גלובלי. לב התחרות הזו מבוסס על חזון שונה של העולם. תוצאת המירוץ הזה תכתיב את עתיד האנושות.

שינויי סמכות

משבר הלגיטימיות בעקבות פניקת 2008 סימן את סופה של הדמוקרטיה הליברלית המערבית. הדבר החל לשנות את מיקום הסמכות בחברה.

הרעיון של דמוקרטיה אשר נתן השראה ליצירה של ארצות הברית התבסס על תפישת עולם הומניסטית. בעבר, הסמכות ניתנה לאלים ולכתבי הקודש. אנשים חיפשו תשובות מהחוץ. הם פנו לדת, התנ"כ והאפיפיורים לשם קבלת החלטותיהם.

התנועה לעבר דמוקרטיה הביאה לתזוזה בערכים. הסמכות עברה לידיים אנושיות עם האדם העצמאי במרכז. אלה שקודם חיפשו נורמות התנהגותיות אל מחוץ להם החלו להסתמך על נסיונם האישי.

איום לדמוקרטיה

יובל נח הררי, אינטלקטואל ישראלי והיסטוריון, מדבר על כך שהמשבר הזה בדמוקרטיה כאיום על תפישת העולם ההומניסטית נובע כעת ממעבדות מחקר במקומות כמו עמק הסיליקון.

הררי הנו יועץ בכיר לקלאוס שוואב, יו"ר הפורום הכלכלי העולמי, ומצביע על דרכים בהם המדע מאתגר את סיפור ההומניזם. הוא מסביר שמדענים אומרים שאין כזה דבר בחירה חופשית וזהו בסך הכל מיתוס, מונח ריק מתוכן שהמצאנו. הוא מגדיר את הרגשות כתהליכים ביוכימיים מחושבים וטוען שאין סיבה לקחת אותם כסמכות העליונה ביותר בעולם..

דת הטכנו

הררי, אשר שובח על ידי מרק צוקרברג וביל גייטס, ונהנה מהערצת עובדי הטכנולוגיה בעמק הסיליקון, מסבר כיצד בשלהי הדמוקרטיה, הסמכות כעת שוב נעה החוצה מהאנשים. הפעם, הוא מצהיר  שאלו לא האלים מעל העננים ששולטים בגורל האנושות אלא האלגוריתמים, הנתונים בענן של אמזון וענקי הטכנולוגיה.

הוא מתאר מהפכה חדשה שמתבצעת בשינוי בסמכות. הוא מובלת על ידי "דת הטכנו" מבוססת הנתונים ההופכים למקור העליון של סמכות ומשמעות בעולם. הדבר גורם לנו להאמין שהטכנולוגיה יודעת יותר עלינו מאשר אנו עצמנו. היא אומרת: "אל תקשיבו לרגשות או לאינטואיציה של תחושת הבטן. פנו לנתונים".

כדובר של הכת החדשה הזו של הדת, הררי צופה עתיד ללא הומניות. הוא מצהיר שאנשים כמוני וכמוך יעלמו והארץ תמלא יצורים וישויות אחרות. על בסיס הסמכות של האלגוריתמים, הררי מתאר את האנשים שיהיו נעדרי נשמה ורוח, אלא "חיות שניתן לפרוץ לתוכן".

אזהרה לאנושות

היו שראו את הנולד והזהירו מהשתלטות אפשרית של המכונה על העולם והניטרול של יצורי האנוש. ג'וליאן אססאנג', יוצר הוויקיליקס ואחד הסייפרפאנקס הבולטים, היה מודע לכך זמן רב. הוא קרא לאלו שהיו חזקים בטכנולוגיה לאמץ את הקריפטוגרפיה כנשק לא אלים להגנת חופש הפרט.  

אססאנג' הזהיר אותנו: "עתיד האנושות נמצא במאבק בין שליטת אנשים במכונות ושליטת מכונת באנשים".

המתכננים המרכזיים מנסים לממש את ה CBDC כדי לקדם את תנועת דת הטכנו שהנה פריצת דרך במדעי המחשב שרוצים להעמיד כחלופה לחזון של עתיד האנושות.

הערך של חופש הפרט

ביטקוין, ב 14 שנות קיומו, סיפק תגובה למשבר הדמוקרטיה הליברלית המערבית, ואיפשר לנו להטמיע ערכים הומנסיטים באמת.

היתה חולשה מובנית במערכת הדמוקרטיה הייצוגית. היוצר המיסתורי של ביטקוין, סאטושי נאקאמוטו, זיהה שמערכת זו כפי שהיא אינה מתאימה לאבטחת ערך החופש ומקום הפרט כסמכות העליונה במערכת.

אלו שקיבלו את הפיקוח על הדפסת הכסף הקימו מערכת כלכלית שפועלת עבורם. ריכוז כח כלכלי עם שיטות שכנוע מתוחכמות בעזרת תעמולה ויחסי ציבור בחסות הדמוקרטיה, הפכה את האוכלוסיה ליעד למניפולציה של רגשותיהם.

בעזרת האיתגור של המונופול על הכסף, ביטקוין, הפרה הקדושה של הסייפרפאנקס, איפשר חופש כלכלי. עם העיקרון "אל תאמין, תוודא" הטכנולוגיה הזו מעמידה את מקור הלגיטימציה בפרטים עצמם, בפעם הראשונה בהסטוריה.

במקום להשען על העננים של ענקי הטכנולוגיה, הסמכות יורדת כעת לליבו של בן האנוש.

התעוררות ההומניזם

הולדת ביטקוין סייעה ליצירתיות ולחופש הביטוי לפרוח כשהיא מחזירה את פריחת האמנויות. היא מעוררת כעת השראה מחודשת של רנסנס הומניסטי.

קודם לרנסנס, ההסטוריה נראתה כמעוצבת על ידי כוחות מקודשים. עם התקדמות הרנסנס, החל מהמאה ה 14 באיטליה, נקודת מבט זו השתנתה.

הרנסנס העמיד את בני האנוש במרכז החיים. האדם נחשב שותף ביצירת האלים, וכחלק מעיצוב מהלך חייו.

נתיב השחרור בעזרת "הוכחת עבודה" (Proof of Work)

אנשים מכל העמים, עם רקעים שונים, החלו להזדהות עם ערכים הומניסטיים, אידאלים בבסיסו של ביטקוין. במסגרת פגישות meetup וכנסים, הם מוצאים כעת האחד את השני. הם מתחילים לדבר את אותה השפה וחולקים אותם ערכים.

תוך גישור על הבדלי תרבות, הם הופכים לביטקוינרים. הם הנושאים את האנושות, המתחילים לקחת לידיהם את מקור הסמכות תוך שימוש בדמיון האנושי.

נוצרת כעת תנועה הומניסטית שמייצרת כח חזק דיו לעמוד מול מהפכת הטכנו. חסידי הבינה המלאכותית מבטיחים גאולה, כך ששוב הסמכות תוצא מאתנו אל אלגוריתמים חיצוניים.

ביטקוין מציע מודל חלופי של גאולה באמצעות "הוכחת העבודה", שמסיר את הצורך לבטוח בשלטון שמחוץ לנו. דרך ההשתתפות של כל פרט ברשת הקונצנזוס, כל אחד יכול לוודא את האמת בעצמו.

בעוד שנתיב הגאולה הטכנולוגית מוביל את החברה לתקופת פוסט-אנושיות, טכנולוגית ביטקוין מעודדת אנושיות מעוררת השראה בכל פרט ליצור את העולם החדש של ההומניזם.

אל סלבדור " (המושיע)

אל סלבדור, המדינה אשר הכריזה על ביטקוין כהילך חוקי, הפכה למרכז של הרנסנס 2.0. הם מראים את הדרך.

תוך שימוש בביטקוין ככלי, הנשיא נאיב בוקלה החל לעמוד כנגד הבנקים המרכזיים והאימפריאליזם הפיננסי שלהם.

בעת בה חברי ה G7 מנסים להכניס את מטבע העבדות המרכזי שלהם, בוקלה עוסק במאמצים להרחיב את אימוץ ביטקוין ולפתוח את הנתיב להחלטיות עצמית.

הדבר מושך מוחות יצירתיים וכשרונות מרחבי העולם. פאולו ארדואינו, CTO  של ביטפינקס, בורסת הנכסים הדיגיטלים המובילה בעולם, פועל לספק פלטפורמה לחופש פיננסי. במקביל למאמציו להרחיב את אימוץ ביטקוין, הוא חותר למקסימום ביזור בעזרת הפיתוח של Keet. io, אפליקצית צ'אט ישירה בין  הפרטים ללא שרת מרכזי.

האם יכולה אל סלבדור, תחת מנהיגות בוקלה ומדיניותו הכלכלית הליברלית, לשלב אנשים ב"הוכחת העבודה", לארגן רשת שתשחרר את האנושות?

שינויים חיוביים כבר קורים. הרנסנס 2.0 של ביטקוין מביא רעיונות חדשים, מביא משקיעים והון לסייע לאנשים לבנות חלופות ל"ביג דטה" ולתוצרי הענן הריכוזי, כדי לאפשר חופש.

אבטחת עתיד האנושות

אנו, יצורי האנוש, שותפים בגורלנו. החיים של כל המינים משולבים. הבחירה שלנו ופעולותינו משליכות האחד על השני.

עם התאוצה בהתקדמות הטכנולוגית, כאשר אנו מובלים בשקט אל המציאות הוירטואלית, האם אנו חיים מעבר לגופנו ונשמתנו? ללא בני אנוש המסוגלים להרגיש, מה יקרה לכדור הארץ, האטמוספירה, העצים, הנהרות וכל בעלי החיים?

אנו, הביטקוינרים, הננו השומרים של הכוכב. בעזרת תרגול ניהול עצמי, והרצת צמתות ביטקוין מלאות אשר מתחזקות את האקו-סיסטם, אנו משמרים את האוטונומיה של הפרט. אנו יכולים לפעול לשימור עתיד האנושות.

רשת של משיחים נוצרה בעזרת טכנולוגיה שמעצימה כל אחד ואחת להתחבר יחדיו  כדי ליצור הגנה מדהימה אל מול אג'נדות טרנס-הומניות.

ביטקוין מייצג חלופה הומניסטית לגאולה טכנולוגית.

היפר-ביטקוניזציה רק החלה. השחר להומניות חדשה קרב. בעזרת פעימת הלב כל 10 דקות, אנו בני האנוש יכולם לדרוש את החופש שלנו והאחריות לכלכל את אמא אדמה וכל יציריה.

תרגום מאמר מביטקוין מגזין

כסף הנו נושא אליו מתייחסים אנשים מאד ברצינות. כל כך רציני עד שאנשים בוגרים ממתינים בקוצר רוח לחדשות מדד המחירים לצרכן ושערי הרבית. לאלה יש השפעה משמעותית על תפישת העושר והפריון. אך מה אם אומר לכם שכסף הנו בסך הכל משחק לשחק בו, כמו כל משחק אחר עם כללים ומטרות? כסף הנו משהו סמלי בו אנו משתמשים כדי להשיג דברים בעלי ערך ומשמעות ולכן איוו מטרה בפני עצמה. מערכת פיננסית דומה ללוח משחק בעלת כלים, מכשולים, ומסלול להצלחה. השאלות הנן: האם אתם ערים למשחק עם סוגי הכסף בו אתם משחקים באופן קבוע? האם נכנסתם למשחק מרצונכם או שנולדתם לתוך המשחק שכלליו מעולם לא הוסברו ובלי שתוכלו לבחור?

אנשים חווים לחץ כאשר מושג הכסף שלהם מאוים. מחירי מוצרים עולים, נכסים מאבדים ערך, יש מי שמצבם הורע ואחרים שמזלם שפר עליהם. פעמים רבות אנו מייצרים בעצמנו את הלחצים שלנו כיון שטרם פיתחנו את המבט המדויק לגבי תפקיד הכסף וכלליו. אין זה מפתיע שנתאכזב כאשר איננו אפילו מכירים את כללי המשחק. אנו גם מוגבלים בראיית הכסף במונחי הדולרים והסנטים במקום כמאגר פוטנציאלי של אנרגיה. הרבה מהדאגות מתנדפות כאשר אנו מאמצים גישה פחות נוקשה לכסף ובהיר לנו יותר הנושא של סוגי משחקי הכסף בהם אנו רוצים ליטול חלק. כדי להגיע לשם, אני רוצה לבחון מספר דוגמאות הנקשרות למשחקיות ולכסף במקביל לתאורי דרכים מוחשיות יותר שברשותנו בהן נשלב את רוח המשחקיות לעבודתנו, לחיינו, ולפילוסופיה האישית שלנו.

 אך תחילה גילוי נאות: כאשר מדובר בכסף, קל להשוות משחקיות עם הימורים, ועל אף שתוכלו להחזיק בדעה שכזו, זה לא מה שאני מקוה שתקחו עמכם מהכתבה.

גם שווה להבהיר: לדחוק את כל המערכת הפיננסית למשחק אינה סיבה להיות ציני. להפך, זו קריאה לקחת חלק פעיל בחינוך ההשתתפות במערכת הכלכלית כדי להעלות את כישורינו לרמה גבוהה יותר.  ראינו מה קורה כאשר כסף נחווה באופן הטריוויאלי ביותר, בו אנו מסכימים שיחליף את תהליכי יצירת הערך והקשרים החברתיים. כסף כמטרה בפני עצמה מריח כמו שחיתות פוליטית, כלכלת המשמעת הצבאית, ומניות ה"הרצה". בעת סיפור הGamestop  ב 2021, משקיעים למדו על בשרם של מי הכללים בהם שיחקו כאשר "עושי השוק" נחשפו ונתגלו הכשלים של מנגנון כסף הפיאט.

הבה נשחקה

אנשים נמשכים לביטקוין כיון שזהו משחק בו כללי רשת הקונצנזוס נשענים על חוקים ברורים וחד משמעיים. התמריץ הנו שאם תעשו טוב לעצמכם תעשו טוב לכולם. כיון שכך, קל לשתף את אהבת ביטקוין עם כל מכרינו. עסקה טיפוסית של ביטקוין הנה "סכום אפס" במונחי ערך, אך הסינרגיה של רשת ה P2P (קשר ישיר בין שני פרטים) מייצרת רווחים אקספוננציאליים לחברה.

משחקים על מכשירים ניידים, שולחניים, ואחרים הנו שוק עצום שגדל מדי יום והופך אותו לחזית חשובה של אימוץ ביטקוין. הרעיון של שחק כדי להרוויח הנו רק ההתחלה של הזיווג שנעשה בידי שמיים בין ביטקוין ומשחקיות. להרוויח סאטים מעצם המשחק בביטקוין [sat, האגורה של ביטקוין הנה החלק המאה מיליון של יחידה אחת של ביטקוין. ז.ש.] זו הזדמנות להפוך לשחקן טוב יותר תוך כדי רכישת הכירות עם הטכנולוגיה, והדבר גם עוזר למפתחים לתמרץ שחקנים לחפש רעיונות חדשים  משחקי ה THNDR של שחק-כדי-להרוויח מפותחים למכשירים ניידים על רשת הברק, [שהיא השכבה השנייה של ביטקוין ז.ש.].

כיון שביטקוין פותח ישירות על תשתית האנטרנט, הוא אינו מוגבל למשחק כזה או אחר אלא שקוף לכל הפלטפורמות. משחקים רבים הנם תלויי תשתית ולכן מוגבלים ובדרך כלל עם אורך חיי מדף קצרים. בין אם החלפתם משחק או התנתקתם, יתרת ביטקוין שלכם יכולה בקלות לעקוב אחריכם. ותוכלו, אם תרצו להמיר לאחר סיום משחק כדי לקנות פיצה ברחוב. [בארה"ב זה פשוט לביצוע ז.ש.]. זוהי תפישת עולמי לגבי מציאות רבודה (augmented reality – AR).

חובבי משחקים כבר בקיאים בנושא זרימת תכנים בתשלום למעריצים. עד לאחרונה הדבר יושם דרך הבנקים הרגילים ואשראי. ביטקוין מסיר את התקורה בנקודת המכירה ומשאיר יותר סאטים בכיסי השחקנים. זרימה, בכלליות, משתלטת על האופן בו תכנים מיוצרים ונצרכים, וביטקוין שינה את המרחב בכך שאיפשר תשלומים זעירים מידיים. יוצרים נהנים מהמשוב המדוייק הזה שמאפשר להם לשרת טוב יותר את קהלם.

התרבות והאתוס של ביטקוין הדליקו מחדש את תשוקת המשתמשים לבצע יותר מפעילויותיהם על בסיס תקשורת ישירה ולהתרחב בהחלפת ערך בלבד אל העברת מסרים, שיתוף קבצים וכל סוגי התכנות. במקור, האנטרנט נחזה כבעל התכונות האלה אך לאורך הדרך הטכנולוגיה השתכללה והמשתמשים הרגישו נוח יותר להעזר בצד שלישי.

נשמע טפשי לשלוח הודעה לחבר דרך רשת הברק, אך הדבר אפשרי ומאד שימושי, והיופי שבדבר הוא שאם נשתמש בכללי הפרטיות הנכונים, אי אפשר יהיה ללכוד את ההודעה באמצע הדרך. אם תחשבו על כך, אין כל סיבה שלא נוכל להזרים שיחות וידאו ישירות גם כן. אנו רואים זאת כמובן מאליו שהמידע שלנו זורם דרך שרתים מרכזיים. כמובן שבמקרים שונים הדבר הגיוני, אך אני מעיז לומר שהיכולת שלנו לשמר אנטרנט של קשר ישיר יכול להיות ההבדל בין חופש הדיבור לבין צנזורה ברמה עולמית. זהו שם המשחק שנמצא בחזית המלחמה על המידע. כדי לעזור בהתמודדות עם הצנזורה, דפדפן Impervious נבנה תוך הדגשה של ערכי הבסיס של תקשורת פרטית.

הקרב על הפרטיות הנו משחק בין פעולות הפרטים והאמצעים של איסוף המידע הנרחב. בעבר היו אולי הצדקות הגיוניות לפרטיות, ומעקבים היו היוצא מן הכלל, אך כעת ההפך הוא הנכון. רק מה שניתן להסתיר מעיני הטורף יש לו סיכוי להשאר פרטי. אמנם המעקבים הפכו את הפרטיות לכמעט בלתי אפשרית במובנים מסוימים, אך אני לא מאבד תקוה לגבי פרטיות פיננסית בהקשר של ביטקוין. כסף מתוכנת יכול לקבל שכבות עם פונקציונליות חדשה בין אם עבור חופש או עריצות שזו בחירה שאנו חייבים לשקול ברצינות.

הגברת התמחות

אם תמדדו את כל רכושכם במונחי כמה ביטקוין תוכלו לרכוש, יעזור לכם לקבל פרספקטיבה. זו לדעתי לא גישה מכסימליסטית אלא רק תרגיל חשיבה שימושי להעריך האם באמת שווה לרכוש עוד קישקוש במקום לחסוך. זאת כיון שחסכון בביטקוין מייצג את מחיר ההזדמנות מול כל החלטה אחרת להוציא כסף. מטבעות מדינה בעלות תכונות הפוכות שלטענתי פועל לרעתנו. כיון שאנו מצפים לאינפלצית הכסף, התמריץ הוא להוציא יותר היום על חשבון המחר.

משהו מאד מעניין מתחיל להתגלות כאשר מפנימים את הטבע הדיפלציוני של ביטקוין. והוא שמתחילים לתעדף את העתיד, עם אפקט יוצא מן הכלל על ההתנהגות הנוכחית. אין צורך להפוך לחסכני כדי לראות את היתרונות של עיכוב בסיפוקים אשר הם גם כלכליים וגם פסיכולוגיים. באשר תרבות סיפוק הצרכים המידיים הופך למלכודת הדופאמין וספירלת תענוגות, חסכון לעתיד מאפשר לנו להשתחרר ולהתחבר לדברים החשובים בחיים. תרגול זה הופך למשחק בפני עצמו להסרת עודפים הדרגתית מחיינו ולהתחבר להרגשה עמוקה יותר של הגשמה עצמית. חסכון בביטקוין הנה דרך מושלמת לשחק עם התקציב שלנו. סוחרים יציעו לעתים הנחות עבור תשלום בביטקוין, ואם מרגישים חרדה מההשתחררות מכרטיס האשראי, אפשר אפילו להרוויח סאטים דרך ספקי כרטיסי האשראי הנכונים  אפשר גם למצוא דרכים להפוך את עבודתכם למשחק. למשל עבור רווחים מביטקוין כתוצאה מבצוע משימות קטנטנות מכל מקום ברחבי העולם.

כריית ביטקוין מהבית זו התוצאה הטבעית של המפגש בין הקטנת ההוצאות לבין צבירת סאטים. אלה שצוללים לתוך כרייה נהנים ישירות מלהרוויח ביטקוין מהרשת ללא צורך להרשם בבורסה. המיחזור של החום הנוצר אצל כורים יכול לסייע בחימום חללי מחיה, מים או בית גידול צמחי מאכל.

אימוץ סגנון חיים ביטקוינרי וערכיו מספק השראה לביזור ואחסון עצמאי רב יותר של נתונים אישיים, אך אין להבין שמדובר בהכל או לא כלום. עצמאות אישית קיימת בסקלה גמישה. הנקודה היא להפגין יותר עצמאות בתחומים שחשובים יותר לכם ולהבין את החלופה של האצלת השליטה לגורם אחר. אפשר להפוך למשחק את עקומת הלימוד שלכם של ביטקוין כדי להגביר את היכולת באמצעות ניסויים והתנסות. ככל שיותר עבודה מתבצעת במקוון, אנו רואים גידול בנדידה של אנשים שמחפשים למקסם את הסביבה הפיזית והגאוגרפית שלהם. כאשר אתם חוסכים בספר הנהלת החשבונות הגלובלי [הבלוקצ'יין של ביטקוין ז.ש.], אין צורך ביותר מכך כאשר מדלגים בין רשויות שיפוטיות שונות.

אין סיבה שלא תשימו חלק מחייכם או עסקכם בביטקוין וזה ללא קשר למידת ההתלהבות שלכם מהבלוקצ'יין, מהחוזים החכמים או מכל מילות הבאז . יש מספיק פתרונות תחת ידכם אשר יקדמו אתכם במהירות לקבל תשלומי ביטקוין המלווים על ידי קשת של טכנולוגיות קוד פתוח עמן תוכלו לבנות מסחר עצמאי יותר, ותמצאו שהדבר פחות מפחיד ממה שדמיינתם, ועם השיפור הניכר בחווית המשתמש בעקר עקב הסרת חסמים. כל אחד עם סלולרי חכם יכול לקנות בשוק איכרים באל סלבדור, למשל, והמוכר יכול לנעול את הערך הדולרי במיידי אם הם בוחרים בכך, ומעדיפים שלא להמר על שער ביטקוין בעסק שלהם, בתוספת לכך ששני הצדיים נהנים מהעברה מיידית וללא סיכוני הונאה.

Photo by Hassan Pasha on Unsplash

מהיום הראשון, אימוץ ביטקוין היה סיפור של תורת המשחקים. העובדה שלביטקוין יש בכלל מחיר מהווה עדות לנטיה שלנו להתנהג באופן משחקי אסטרטגי. מה הפך 10,000 ביטקוין למחיר הוגן לשתי פיצות ב 2010? התשובה ההגיונית הנה שביטקוין התבגר מרק להיות מלת באז שמלבה את עצמה למערכת צומחת על בסיס אמון פנימי. הסיבה שאנשים פיתחו אמון במטבע הקריפטו העולמי לא רק בגלל ההצע הקבוע שלו של 21 מיליון ביטקוין אלא גם כיון שהבעלות שלך ברשת מאובטחת ומוגנת. מבקרים מצביעים על ביטקוין פשוט כהימור בו הטפש הגדול יותר יקנה ממך, אך זה מחטיא את הנקודה שאנו מנגנים מעבר למחיר – על עמידה בצנזורה, דבר שמערכות קיימות לא מסוגלות לספק או לשכפל. אנשים שנוכחים בערך ובשימושיות של ביטקוין אינם צריכים להיות מסומנים כטפשים אלא זו עדות לחוכמה הקולקטיבית והאנושיות שלנו.

אין הכרח שמדינות יכריזו על ביטקוין כהילך חוקי, כיון שהאנשים יאמרו את דברם ויחייבו ממשלות לשחק בתופסת. יש האומרים שסוף המשחק הנו לתמחר את המסחר באנרגיה בביטקוין, כיון שבלב ההתפרקות  של המטבעות, שום דבר לא יעצור את ביטקוין מלצמוח כנכס הרזרבה הנייטרלי. אך כדי לענות על צרכי המסחר הבינלאומי, הרשת צריכה לגדול בערכה במכפלות לעומת מה שהיא היום. המירוץ לאימוץ מתעצם כאשר מדינות שכנות רואות את הערך האמיתי שנמצא אצל המתחרים, בייחוד אלה שנמצאים מחוץ לחומות של כלכלת האימפריליסטים. ביטקוין במסלול משל עצמו ואין לו מחויבות להתכופף לדרישות הרודנים. בכל אופן, ביטקוינרים שמחים לבנות גשרים טכנולוגיים וחברתיים עם אלה אשר ידידותיים לאימוץ  ובכך שותפים בחזון תואם.

מה שהופך משחק להוגן ונעים ז קיום של כללים מוגדרים היטב וברורים. משחקים כמו שחמט או פוקר שורדים במהלך מאות שנים כיון שהחוקים אינם משתנים. אמינות זו אינה גורעת מעושר התוצאות וההזדמנויות. הן מאפשרות עושר זה. משחק הקפיטליזם זה מה שקורה כאשר אנשים נותרים עם הכלים שלהם התלויים באילוצים של הטבע. אנשים נוטים להתערב בשווקים ולכפות חוקים בצווים שזו כתיבה מחדש של החוקים כדי שיעדיפו את העשירים, והדבר אינו משרה אמון באחרים להמשיך לשחק את המשחק.

הכסף כשלעצמו הנו משעמם כאשר הוא עושה את מה שהוא אמור לעשות, כלומר, לתמרץ מסחר בין משתתפים כלכליים. זה לא משהו בו תשקיעו או שתנסו לגוון את כספכם בכך שתחזיקו אותו כמטבעות נחותים מאבדי ערך בהדרגתיות. אינני שומר ערך במטבעות קריפטוגרפיים אלטרנטיביים מאותה הסיבה שבגללה אני לא שומר ערך במיילג' של חברות תעופה. אפשר ליצור קופונים לכל דבר שנרצה, כמו מטבעות נאמנות לחנויות קפה או חנויות כלבו. אך יש רק מטבע אחד שהוא הטוב ביותר, כיון שכסף טוב הנו מגנט לנזילות העולמית.

לסיכום, המשחקיות של כסף משמעה הימורים מסוכנים, והכפייתיות לרקוד באופן מטפורי בעת ניגון המנגינה, אך אני מעודד אתכם לקפוץ אל מעבר לפיתוי להמר על מטבעות – מקום של תשואות מקסמים שחורים או לחפש בטחון בהתחייבויות בנק. במקום זאת חפשו דרכים יצירתיות בהן תוכלו לצבור סאטים ובכך להשיג כמויות גדולות יותר של חופש ויתר משמעות ויחסים מעמיקים.

אני מהרהר במלים של דונאלד הופמן אשר סיפק תזכורת שנונה. שום דבר מהחפצים שבבעלותנו ומתשוקותינו לא ניתן לקחת עמנו כשבסופו של סיפור אנו נודמים. לכן כדי להפנים את העובדה של אי הנצחיות שלנו זה להווכח שכל שנוכל לעשות אי פעם זה לשחק משחקים מכל הסוגים החברתיים והאינטלקטואליים. עדיף שנתפוס את כסא הנהג של המכונה הקוגניטיבית שלנו בניגוד למישהו אחר, ותמיד יש מישהו אחר אשר רוצה לומר לך מה לראות בתוך משקפי המציאות הרבודה שלך. אך רק אתה יכול לחוות בתוך מוחך ובליבך מהם החיים. זהו זמן איכות בו אנו מקשיבים למה שיש בפנים.

.

כיצד שלשת אלה מתקשרים. תרגום כתבה מהמקור ב 8/9/2022:https://kingworldnews.com/putins-12000-tonne-gold-hoard-sets-the-stage-for-asian-bretton-woods-and-the-new-moscow-gold-standard/

ברטון וודס האסיאתי?

אלכסנדר מקלאוד: המלחמה הכלכלית בין רוסיה בתמיכת סין  מצד אחד, וארה"ב ונאט מהצד השני מתפתחת במהירות.נראה כי הנשיא פוטין תכנן כמה צעדים קדימה לפני שפתח במתקפה על אוקראינה.

ראינו סנקציות שנכשלות, ראינו את רוסיה עם עודף שיא של ייצוא. ראינו את הרובל הרוסי שהפך למטבע החזק בבורסות הזרות.

אנו חווים סיבוב נוסף של אנפלציה מוניטרית באירופה כדי לשלם את חשבון האנרגיה. היורו, הין, והשטרלינג בתהליך קריסה – הדולר הבא בתור. מנקודת מבטו של פוטין, עד כה הכל תקין.

רוסיה העצימה את השפעתה על מדינות המזרח הרחוק, כולל הודו ואיראן מרובות האוכלוסין. היא גם שכנעה את יצרני האנרגיה במזרח התיכון שעתידן הנו בשוק האסיאתי. היא מסבסדת את המהפכה התעשייתית האסיאתית בעזרת אנרגיה מוזלת. תודות לסנקציות של המערב, רוסיה כעת מאשרת את התחזית של הלפורד מקינדר מלפני כמאה שנה, שרוסיה הנה המרכז הגיאופוליטי האמיתי של העולם.

יש פיסת פאזל אחת שעדיין נחוץ להניח במקומה.: שיטת מטבע חדש כדי להגן על רוסיה ושותפיה מהמשבר של מערכת המטבע המערבית שבפתח. המאמר הזה טוען שמאחורי הקלעים של הפוליטיקה המערבית האימפוטנתית, פוטין כעת בונה מערכת מטבע מרובת מטבעות מגובת זהב עבור המסחר האסיאתי, שבו מוסקווה תהפוך לתקן העולמי של הזהב.

פיתוח מטבע מתחת לרדאר

חסוי מהמדיה המערבית, ישנן מספר התפתחויות שקורות באסיה בהקשר למטבעות העתיד. בתחילת קיץ זה הסתבר שסרגיי גלזייב, השר הממונה של EAEU, המועצה הכלכלית האירואסיאתית, הוביל ועדה לתכנון מטבע למסחר של האיחוד האירואסיאתי.

כפי שנמסר במדיה הרוסית והאירואסיאתית, המטבע החדש יתבסס על מיקס של מטבעות לאומיים וסחורות. הוצע שיקלול שיבטא את החשיבות של המטבעות והסחורות אשר יסחרו. באותו הזמן, המטבע הזה יצטרך להיות זמין לכל מדינה ב"ארגון שותפות שנחאי", וההרחבה של חברות ה BRICS. האמביציה הנה לשמש כתחליף לדולר ברחבי אסיה.

ליתר דיוק, הכוונה הנה להפרד מהדולר כמטבע המייצג את הסחר בין המדינות המשתתפות. כדאי לציין שכל עסקה דולרית מיוצגת בבנקים של ארה"ב דרך מערכת בנקאות, שיכולה לספק לשלטון בארה"ב מודיעין כלכלי ומידע שיאפשר הטלת סנקציות על תנועות לא רצויות תחת הכיסוי של אי חוקיות. כל תנועה מבוססת דולר חשופה לחוק האמריקאי המאפשר לארה"ב להתערב בכל מקום בו הדולר בשימוש.

יחד עם הסרת הנחיתות הזו, ועל ידי הוספת סל סחורות, נראה כי יש הסכמה שהמערכת הזו צריכה להיות יותר יציבה במונחי כח הקניה של סחורות מאשר קיימת היום במערכת הדולר. אך ניתן מיד לזהות חורים בהצעה. דיוני ההכללה של המטבעות השונים הנם מורכבים ולא נחוצים. אחת הבעיות היא שכל מדינה שמצטרפת תשפיע על איזון מחדש של השערים.

הכללת מטבעות מדינות בהצעה הראשונית מתיחסת לכך שרכיב הסחורות צריך להיות משוקלל בהקפי המסחר שבין השותפות. במקום זאת, יש יותר הגיון להשתמש בכמויות האנרגיה, המתכות היקרות, ומתכות הגלם, אך אפילו פתרון זה אינו טוב דיו.

הדבר מודגם בשני הגרפים של תרשים 1.

תשומות סחורות במונחי זהב מגדיל את יציבות המחירים

הגרף העליון מראה סלים בקטגוריות שונות של סחורות במונחים דולריים.

יש ייצוג נרחב של סחורות ומחצבים. הסלים פחות תנודתיים מאשר הפריטים הבודדים. למשל, מאז אפריל 2020 הנפט זינק עד ל 130$, כאשר סל האנרגיה עלה הרבה פחות, כיון שרכיבים אחרים לא עלו כל כך דרמתית כמו הנפט הגולמי, והיו רכיבים שאף יוזלו. החקלאות, המורכבת מכותנה, עץ, צמר, גומי ועור, שלא כמו מחצבים הנתונים לעונתיות לא רצויה. אך ממוצע של ארבע קטגוריות הנו יציב משמעותית  מאשר הרכיבים (הקו השחור)

אנו מתקרבים ליציבות מחירים. אך כל הסחורות מיוצגת על ידי הדולר האמריקאי, שאינו רצוי אך לא ניתן למניעה. תמחור בזהב, פעולה חוקית, פותר בעיה זו כיון שיכול להיות קבוע בין מדינות שותפות. התוצאה של תמחור קטגוריות סחורות בזהב עם ממוצעים שלהם מוצגת בגרף התחתון.

מאז 1992, הממוצע (הקו השחור) השתנה בין 0.37 ל 1.66 וכעת 0.82, או 18% פחות מאשר ב 1992. זוהי היציבות המרבית שניתן להשיג, אפילו תנודיות נמוכה זו תקטן אם הדולר עצמו לא יהיה כל כך תנודתי ומחיר הזהב לא היה כל כך מניפולטיבי על ידי השלטוונות המערביים. כדל להדגים נקודות אלה תרשים 2 מציג את תנודתיות הדולר במונחי נפט גולמי.

טרם הזניחה של הסכם ברטון וודס ב 1971, מחיר הנפט השתנה מעט מאד. מאז, אם נמדד במונחי זהב, הדולר איבד 98% מכח הקניה שלו. יתרה מזאת, הגרף מראה שזהו הדולר אשר הנו תנודתי מאד ולא הנפט, כיון שמחיר הנפט במונחי זהב הנו די יציב (ירד רק ב 20% מאז 1950), בעוד שבמונחים דולריים עלה פי 33.6 תוך כדי תנודות גסות לאורך הדרך. אלו שמבקרים את השימוש בזהב למדידת ערך מתעלמים מכך שחוקי להשתמש בזהב כמדיד במקום בכסף. נייר או אשראי בנקאי, באשר אלה נסיונות של הממשלות ושותפיהם הבנקים לשכנע אותנו באמצעים תעמולתיים.

לכן על גלזייב לוותר על רעיון המטבעות של הסל המוצע ולשאוף לתמחר או בסל לא עונתי במונחי זהב, או פשוט להצמיד את המטבע החדש לזהב במחיר יומי קבוע. כפי שהתרשימים לעיל מראים, אין טעם להשתמש בסל סחורות מתומחרים בדולר או זהב כאשר פשוט יותר למדינות ה EUEA וכל מדינה אחרת שרוצה לקחת חלק במערכת המטבע החדש להשתמש ישירות במטבע החדש, צמוד הזהב. הדבר ייצר גירסה חדש של הסכם ברטון וודס האסיאתי ללא צורך בהתאמה נוספת.

תוך הצבעה על עודף האשראי, מההצהרות האחרונות של פוטין עולה שיש לו הבנת מטבעות טובה יותר מהכלכלנים המערביים. אינטלקטואלית, הוא מזה זמן רב מראה את הקשר בין כסף שהוא זהב בלבד, ומטבע ואשראי. ההבנה שלו הודגמה בעיקשות שלו שהתשלום הלא ידידותי על האנרגיה יתבצע ברובלים, לקחת בעלות על המדיה של החלפות האנרגיה לידיה של רוסיה ולהתרחק מאלו שהם אויביו.

בקיצור, נראה שפוטין מבין שזהב זה הכסף וכל השאר לא אמין, משמש כנשק, וכאשראי. אם כך, מדוע אינו מצווה על יצירת מטבע סחירות חדש, צמוד זהב?

כניסה לתקן הזהב החדש של מוסקווה

ההגיון מחייב שמטבע מגובה זהב יהיה התוצאה של ועדת EAEU של גלזייב, עקב פרסום ממוסקווה שמתייחס לשוק הזהב הרוסי החדש.

בתאימות לסנקציות המערביות, שוק הזהב הלונדוני סרב לקבל זהב שנכרה ועובד ברוסיה אך טבעי היה שרוסיה תציע שוק זהב חדש במוסקווה עם תקנים עצמאיים  באותה המדה גם הגיוני שרוסיה תקים ועדת ייצוב מחיר, במקום ה LBMA. אך במקום לשמש כבסיס להפקדות גדולות יותר המוצעות על ידי בנקים רוסיים ואחרים, השוק יהיה בעיקרו פיזי.

ממוקם במוסקווה, השוק החדש נקרא בורסת המתכות היקרות הבין לאומית. תקן הזהב הרוסי ישלב כמה מתכונות ה LBMA כגון רשימות משלוח סחורות, פעם או פעמיים ביום תיקון המחיר. הבורסה הזו מקודמת כתחליף הגיוני ל LBMA.

אך האם זהו סיפור כיסוי כאשר המטרה האמיתית לספק בסיס זהב למטבע המתוכנן על ידי ועדת גלזייב? העיתוי מרמז על כך שכן, אך נדע בבטחון רק עם התפתחות העלילה.

אם הוא יגובה בזהב, השיקולים להקמת המטבע החדש הם די ברורים. יש את התקן הסיני אשר מקובל במקומות רבים ברחבי אסיה, ואפילו נסחר ב Comex. בהנתן שסין הינה שותף ארוך טווח של רוסיה, יש הגיון בבורסה המוסקוואית אשר מפשטת את הקשרים עם בורסת הזהב של שנחאי, תוך נדידה שוטפת של חוזים, ארביטרז' ואספקות.

הגיאופוליטיקה מציעה שמה שעומד מאחורי הקמת אפשרית של בורסת מוסקווה תתאים לתוכנית הטראנס אסיאתית הרחבה יותר ולא סביר שתנוע בקצב הקריר בו מתפתח הקשר בין רוסיה וסין אשר התרגלנו אליו. סוגיית הזהב הגבירה את הקשרים שנוצרו מהמלחמה על אוקראינה והסנקציות שהגיעו בזריזות כתגובה.

ישנם ספקות מועטים על כך שהתזוזה הסייסמית של מדיניות הזהב עבור השותפות הרוסית סינית. הסינים הראו סבלנות אשר קצרה פירות לאומה בעלת הסטוריה ארוכה ושותפות גורל. פוטין פועל יותר כאדם בודד. בהתקרבו לגיל שבעים, הוא אינו יכול להרשות לעצמו סבלנות ומראה נחישות כדי לשמר את מורשת מנהיגותו כרוסי. בעוד שסין בצעה את המירוץ הראשון ביחס למדיניות הזהב, פוטין כעת דוחף את האג'נדה חזק יותר.

לפני שרוסיה פלשה לאוקראינה, האסטרטגיה היתה לתת למערב לבצע את כל השגיאות הגיאופוליטיות והכלכליות. עבור פוטין, יתכן שהשיעור היה צעדת נפוליאון  לשערי מוסקווה, הנצחון בבורודינו, והתבוסה לחורף הרוסי. היטלר עשה אותה השגיאה במבצע ברברוסה. מנקודת מבטו של פוטין, השיעור ברור – אויבי רוסיה מנצחים את עצמם. כך היה באפגניסטן, שם האויב האמריקנו-נאטו נכבש על ידי בטחונו העצמי המופרז, ללא שפוטין יצטרך להניף אצבע.  זוהי הסיבה שמקינדר כתב שרוסיה הנה איזור הציר של העולם. אין אפשרות לתקוף על ידי חילות הים, וצרכי קוי האספקה של האויב הופכות את רוסיה כבלתי ניתנת להבסה.

 בהמשך לפלישה לאוקראינה, האסטרטגיה הפיננסית של פוטין הפכה לאגרסיבית יותר, ויתכן שלא תואמת את מדיניות הכלכלה הסינית. כיון שנחתך מהכלכלה המערבית, הפך לפרואקטיבי באשר היצוא של סין למערב יתכן שקצת יותר זהיר. אך סין יודעת שהקפיטליזם המערבי טומן בתוכו את הזרעים של החיסול העצמי, שמשמעו סוף תקופת הדולר והמטבעות המובילים האחרים. מדיניות כלכלית מבוססת על יצוא למדינות קפיטליסטיות הנה שלב מעבר.

מדיניות הזהב הסינית היתה תמיד תעודת ביטוח כנגד קריסת הדולר, תוך כדי הרצון  שלא לאפשר האשמתה בהשמדה הכלכלית של המערב ולכן הכריזה על תקן הזהב של הין טרם יקרה האירוע. זה יכול להיות המקביל של מלחמה גרעינית בגיזרה הכלכלית, צעד שיש לבצע רק בלית ברירה.

ההתפתחויות ברוסיה שינו זאת. ברור לרוסים ומן הסתם גם לסינים, שאנפלצית אשראי דוחפת את הדולר למשבר מטבע תוך שנה שנתיים. ההכנות להגן על הרובל והיואן מהקריסה הסופית של הדולר, דבר שנחזה באוניברסיטאות המרקסיסטיות כבלתי נמנע, חייב להניח מטבע חדש. יהיה הגיוני לפתוח במטבע חדש להסדר מסחרי כתשתית ניסויית של המטבעות באסיה, ושהמטבע יאורגן כך שיאפשר למדינות לאמץ את תקן הזהב גם למטבעותיהם.

המפתח הוא בעלות על מטילי זהב.

הבריחה מהפיאט המערבי אל מטבעות אסיאתיים מגובי זהב מחייב בעלות על מצבור גדול של זהב, לכל הפחות. רק חברי, קרובי, ושותפים של ארגון השיתוף של שנחיאי וה EAEU אשר אצלם הבנקים המרכזיים לא הגדילו את מלאי הזהב מאז נפילת להמן כאשר הרחבת אשראי הדולר החלה להתפשט, הנן מדינות שוליות. מאז, בין כולם נוספו 4645 טונות של רזרבות, כאשר כל הבנקים המרכזיים האחרים הוסיפ 781 טונות של זהב.

אך רזרבות הבנקים המרכזיים הן רק חלק מהסיפור, כאשר מדינות מנהלות לעתים חשבונות סודיים של זהב שאינם כלולים במלאי הגלוי. הנספח לכתבה זו מראה מדוע כמעט בטוח שסין צברה כמות לא מוצהרת, שסביר שנמצאת בתחום של 25000 טונות ב 2002 וכעת כנראה יותר.

מאז 2002, כאשר בורסת הזהב בשנחאי נפתחה ואזרחי סין הורשו לרכוש זהב בפעם הראשונה, כ 20000 טונות זהב נרכשו על ידי הציבור. הרוב היה לתכשיטים וחלק חזר ל SGE כפסולת לשימוש חוזר, ברור שהשלטונות עודדו את האזרחים להחזיק זהב, שבאופן מסורתי נחשב ככסף בסין.

12,000 הטונות של זהב של רוסיה

לפי סיימון האנט מסיימון הארט סטרטג'יק סרויסס, וכן מלאי מוצהר של 2301 טונות, רוסיה גם מחזיקה מלאיי בגוסאנד שלה (הקרן של רוסיה), ובסך הכל גם 12,000 טונות. זה גדול משמעותית מ 8133 טונות שהוצהרו על ידי האוצר האמריקאי, מספר שמעלה ספקת לגבי הכמות האמיתית.

ברור מאליו שהשותפות האסיאתית רואה באופן שונה את הזהב מאשר ההגמוניה האמריקאית. יתרה מכך, בחודשים האחרונים העובדות מאשרות את ההצהרות של אוגרי הזהב שטענו לאורך כל הדרך, שהבנק להסדרה בינלאומית של עסקות ומפעילים רבים של מאגרי זהב כגון ג'יי פי מורגן צ'ייס היו מעורבות בתוכנית לדיכוי מחירים כדי להניא בעלות על זהב ולהסיט את הביקוש לזהב לחשבונות לא מתוקצבים באופן שיטתי.

הסודיות שאופפת את הדווח על יתרות הזהב ל IMF מגבירה את החשדות לגבי המצב האמיתי. יתרה מכך, יש חוזי חכירה והעברות בין בנקים מרכזיים, ה BIS ודילרים של זהב שמובילה לספירה כפולה למאגרים המדווחים בבעלות מדינות ובנקים חרכזיים אך בפועל מוחזקים על ידי גופים אחרים.

הונאת הפונזי המוזהבת של המערב

כבר ב 2002 כאשר מחיר הזהב היה 300$ לאונקיה, פרנק וונרוסו שהיה אנליסט, בילה זמן רב במאמץ לזהות העברות והשכרת זהב, והסיק שבין 10000 ל 15000 טונות יתרות זהב של ממשלות ובנקים מרכזיים יצאו לשכירות או העברה, שזה כמחצית המלאי הרשמי בתקופה ההיא. ההרצאה שלו זמינה כולה באתר Gold Antitrust Action Committee אך זהו הפתיח לתובנות שלו:

"הבה נתחיל בהבנת של התרחבות בנקי הזהב ונגזרות הזהב. זה רעיון פשוט. לבנקים מרכזיים יש זהב בכספת. זו הכספת שלהם עצמם, זו הכספת של הבנק של אנגליה, זו הכספת של הפד בניו יורק. זה עולה כסף לבטח, זה עולה כסף לאחסן, והזהב אינו משלם רבית. הם מרוויחים רבית על אגרות מדינה, כגון אגרות החוב של האוצר האמריקאי. הם היו רוצים לקבל החזר גם על מלאי הזהב שלהם, אז הם מוציאים את המטילים מהכספת ומלווים אותם לבנק זהב. כעת הבנק חייב לבנק המרכזי זהב, זהב פיזי,ומשלם רבית על הלואה זו כ 1% . מה עושים בנקאי זהב עמו? האם הוא יושב בכספתם ועולה להם באכסון וביטוח? לא. הם הרי לא הולכים לשלם 1% על הלואת הזהב עם עלויות שליליות של 2% בגלל העלויות הנלוות לזהב פיזי. הם המתווכים, עושים כסף מתיווך.

אז הם מוכרים אותו בבורסות עבור מזומן. את המזומן מפקידים או רוכשים אגרות חוב של האוצר. כעת יש להם נכס פיננסי, לא פיזי, בצד הנכסים של מאזן התשלומים אשר מניב רבית, 6% כנגד 1% רבית שהם משלמים על הלואת הזהב לבנק המרכזי. מה קורה לזהב הפיזי? ובכן, אלו היו המטילים של הבנק המרכזי, עברו זיקוק ושדרוג וחלוקה למטילים מסוגים שונים כגון של קילו, שהולכים ליצרני תכשיטים. אלה נמכרים לציבור. לשם מגיעים מטילי זהב אלה, לפאר את נשות העולם."..

"קבלנו, אמנם נתונים גסים, אמדנים של הלואות זהב מהסקטורים הרישמיים מכשליש מבנקי הזהב. פנינו לדילרים ושאלנו "האם אלו בנקאים גדולים, בינוניים או קטנים?" סיווגנו אותם כך ובצענו אקסטרפולציה של סך הזהב מהמדגם שלנו. הדבר תאם את המסקנות שלנו מניתוח של נתונים אחרים. בערך 10000 עד 15000 טונות של זהב מושאל,"

ממצאי ונרוסו מדהימים. אך שני עשורים קדימה, אין לנו מושג לגבי המצב הנוכחי. השוק השתנה מאד מאז 2002. וכיום נראה שהעברות וליסינג בדרך כלל נרשמות ככניסות בספר, במקום משלוח פיזי לשווקים. אך ההשלכות ברורות: אם רוסיה או סין מתעקשות להכריז על עמדתן האמיתית ופעלו כדי לגבות את מטבעותיהן בזהב או לקשור אותן אליו באופן אמין, הדבר יהיה קטסטרופלי לדולר והפיאט המערבי בכלל. הדבר יגרום להתכווצות של מצבת הזהב המערבי אל מול מדיניות הפיאט. וזכרו, זהב זה כסף, והשאר זה אשראי, כפי שג'ון פיירפורט מורגן אמר ב 1912 בעדות לקונגרס. הוא לא ציטט עמדה אלא עובדוה משפטית.

אירוע גרעיני פיננסי

בעת משבר כלכלי, המניפולציה המצטברת של שווקי הזהב מאז 1970 נמצאת בסיכון משמעותי לההפך לחסרת שליטה. חוסר האיזון בין אחזקות סין ורוסיה מול המערב ייצרו את המקביל של אירוע גרעיני פיננסי. כך הם הדברים, ולכן חשוב להבין שבמקום להוות תעודת ביטוח ארוכת השנים כנגד התחזית של המרקסיסטים לגבי הכשלון האולטימטיבי של הקפיטליזם, נראה כי הקומבינציה של התוכנית למטבע מסחר חדש למדינות אסיה נשען על חברי ה EAEU, ושמשתלב עם התקן החדש של הזהב של מוסקווה הנם כעת הקדימון לחלל בהתפתחויות הכלכלה המערבית. במקרה זה, פצצה גרעינית כלכלית קרובה להזנקה.

מדיניות הזהב הסינית

סין נקטה את הצעד הראשון בהובלה של שוק הזהב כבר ב 1983, כאשר החילה חוקים על פיקוח הזהב והכסף. הסעיפים הבאים נלקחו מהתרגום האנגלי והמראים בבהירות את המטרות:

סעיף 1. הגברת הפיקוח על זהב וכסף, ואבטחת אוצר הזהב עבור הפיתוח הכלכלי, כמו גם להוציא מחוץ לחוק הברחות וספקולציות מכוונות רווח.

סעיף  3. מדיניות אחידה, רכישה מרכזית והפצתה, מאזן ההכנסות וההוצאות של זהב בגופי הממשל, הצבא, ארגונים, בתי ספר. יוזמות מדינה, מוסדות, וקבוצות כלכליות עירוניות וכפריות ישולבו בתוכניות אחידות של המדינה של קבלת והוצאת זהב וכסף.

סעיף 4. הבנק העממי של סין יהיה הזרוע האחראית לבקרת הזהב והכסף בסין.

סעיף 5. כל הזהב והכסף שבחזקת פרטים, למעט במצב גולמי, ציוד או בהרשאה לאחזקה מאת הבנק העממי של סין, צריכים להימכר לבנק.

סעיף 6. כל הזהב והכסף החוקי בידי פרטים יהיה בחסות המדינה.

סעיף 7. כל העסקות יהיו דרך הבנק.

סעיף 12. כל המכירות של פרטים הן לבנק.

סעיף 25. לא תהיה מגבלה על כמות הזהב והכסף שתרכש על ידי הבנק.

סעיף 26. כל המיסוי של העברות בינלאומיות  יתבצע לפי הכמויות בתעודות שהוצאו על ידי הבנק. ללא תעודות כאלה, אין להוציא זהב מהמדינה.

כלומר רק לבנק העממי של סין מותר לרכוש או למכור בשם המדינה, ללא מגבלות, ואזרחים לא יכולים לרכוש או להיות בעלים ועליהם למכור את אוצרם לבנק.

בנוסף, סין פיתחה את מכרות הזהב ללא התחשבות בעלות והפכה ליצרן העולמי הגדול ביותר, משמעותית. הזהב לא יוצא מסין, וממשיך להצטבר.

הרגולציה לעיל מסדרת את המונופול של המדינה על כל הזהב והכסף. היבוא מורשה, אך היצוא מפוקח.

וכיון שכך, הגידול ביבוא הזהב הסיני המתועד כהעברות לציבור, מאז 2002 כאשר בורסת הזהב בשנחאי הוקמה והציבור הורשה לרכוש זהב, הנה עדות נוספת למדיניות היזומה שצצה לפני שלושים ותשע שנים. סין צברה זהב 19 שנים לפני שהרשתה לאזרחיה לעשות כן.  יתרה מכך, המלאי היה זמין בחופשיות כיון שב 17 השנים מתוכם הזהב היה בשפל עקב הצע של בנקים מרכזיים, השאלות, והגדלת קצב הכרייה שהמחבר מעריך ב 59000 טונות. שני הרוכשים העיקריים של כל הזהב הזה במרבית התקופה  היו רוכשים פרטיים במזרח התיכון וממשלת סין, עם ביקוש גם מהודו וטורקיה. החלוקה ממקורות אלה והביקוש המשוער מוצגת בטבלה הבאה

בהקשר אחר, עלות 25000 טונות הזהב של סין משתווה ל 10% בערך מהיצוא שלה משך התקופה, ושנות השמונים והתשעים המוקדמות הראו זרם עצום של הון נכנס כאשר חברות בינלאומיות בנו מפעלים בסין. אך צבירת הזהב בסין הנה הרכיב הטוב ביותר לתחזית. לאור המדיניות מאז 1983 והפעולות הנלוות, ברור שסין צברה באופן יזום מלאי לא מוצהר משמעותי של זהב מאז 2002.

בטווח הארוך, נראה שיעדי הרכש של זהב הושגו, וכעת ההעברות לציבור דרך SGE מסתכמות ב 20000 טונות.

המניעים של סין

הרצון של סין לשלוט על מלאי הזהב סביר שהתפתח בהדרגה. תקנות 1983 הגיוניות כחלק מתכנית לעתיד שתבטיח שחלק מהיתרונות של התעשיתיות יהיה צבירה של נכסים נטולי סיכון. אותו ההגיון של מדינות ערב עקב השפע ממחירי הנפט עשור קודם, שאיפשר להם לצבור את המלאי שלהם, בעקר פרטי, עבור הדורות הבאים. אך ככל שחלף הזמן, העולם השתנה כלכלית ופוליטית. 2002 היתה שנה משמעותית עבור סין, כששיקולים גיאופוליטיים התווספו. לא רק בורסת שנחאי הוקמה לאפשר למשקיעים פרטיים לרכוש זהב, אלא שבשנה זו ארגון שיתוף הפעולה של שנחאי  קיבל את המינוי שלו באופן רשמי. החיבור של בטחון וכלכלה עם רוסיה כבל את שתי המדינות יחדיו ובצירוף מדינות אסיאתויות עתירות משאבים כבלוק כלכלי. כאשר הודו, איראן, מונגוליה, אפגניסטן ופקיסטן הצטרפו לגוש חוסם. ה SCO כולל למעלה ממחצית אוכלוסית העולם וללא ספק הן מחפשות נתיב חלופי לדולר בהסכמי הסחר.

בשלב כלשהו, סין עם שותפתה מה SCO, רוסיה, יכפו אולי מחיר זהב גבוה כחלק מהאסטרטגיה שלהן. ניתן לטעון זאת מנקודת המבט הכלכלית על בסיס התמחיר של רכוש במונחי זהב שיאפשר עליונות ביחס למסחר העולמי בעת בה כסף הפיאט יקרוס, או פשוט מחוסר ההגיון בבעלות נכס ודיכוי ערכו לעד.  מ 2002  התפתח הטיעון הגיאופוליטי הבא: רוסיה וסין רצו אמנם לאמץ את גישת הקפיטליזם המערבי אך כבר ויתרו על כך באשר החלו לראות במערב כאויב כלכלי. הציבור הסיני תומרץ אז לקנות זהב, מה שעזר להקטין את מלאי הזהב של המערב ולהגדיל את הנזילות בסין.

מה שבאמת מפתיע זה שהכלכלה המערבית והממסד הפוליטי התעלמו מחשיבות הזהב למרות כל סימני האזהרה. הם לא ערים לכח שנתנו לסין ולרוסיה ליצור כאוס כלכלי כתוצאה מדיכוי מחיר הזהב. אם יעשו זאת, וזה עניין של זמן בלבד, אז מערכת האשראי החלקי של לונדון של חשבונות זהב שאינם מוקצים פשוט תתמוטט, כשהיא משאירה את שנחאי כשוק הפיזי היחידי המשמעותי. זהו הקשר האחרון במדיניות הזהב ארוכת הטווח של סין, ודרכה ההשתלטות על הכלכלה העולמית בשיתוף עם רוסיה

תרגום המאמר של ד"ר Nozomi Hayase שהנה בעלת רקע בפסיכולוגיה והתפתחות חברתית בקישור

ביטקוין נוצר כאקט של אהבה על ידי סאטושי עבור האנושות, ולכן הוא ממשיך להעצים את אותו חוסר האנוכיות.

מהתנגדות למלחמות ועד לתנועות לצדק חברתי, פעילים חברתיים מעורבים באין ספור עימותים קשים. מאמצים אלה, במקום להביא לתוצאות חיוביות, נראים כמו מאבק שחוזר על עצמו. כעת, פריצות דרך בעולם המיחשוב איפשרו את שינוי כללי המשחק. ביטקוין, בעזרת העצמתו על ידי אנשים, החל לשבש את העולם כפי שאנו מכירים. מאמר זה יציג את ביטקוין כמטבע של אהבה וכיצד הוא מזמין יצירתיות אצל אנשים רגילים, ובכך מייצר שינוי חברתי.

Image source: Wikipedia.org

ב 1971 בעיצומה של מלחמת ויטנאם, ג'ון לנון פרסם את שיר החזון “Imagine”  המבקש מאנשים לדמיין עולם מאוחד ושלו. מאוחר יותר הוסיף את המסר “Give Peace A Chance,” בו יחד עם יוקו אונו קידמו את החשיבות של אהבה, הכלי האולטימטיבי כנגד אלימות.

למעלה ממחצית מאה חלפה מאז, אך משחקי המלחמה רק התעצמו. התאוה הגדלה והולכת לשלוט על ידי קבוצה אקסלוסיבית התרחבה בעזרת השליטה בפטרודולר וייזום פעולות מלחמתיות לשליטה על משאבים. לאחר טרגדית 9/11 ארה"ב יצאה במתקפה על הטרור תוך כיבוש אפגניסטן ועיראק, כשהיא מטילה אימה ושנאה שהפכו את העולם לעוד יותר מסוכן.

כוחות הרס אלה ממשיכים כעת בעימות הגיאופוליטי של רוסיה ואוקראינה והגברת המעורבות הצבאית של ארה"ב דרך נאטו.

האהבה ככח אפשרי לשנות את העולם דוכאה בחברתנו. ולדיכוי הזה אחראית בין היתר המערכת המוניטרית והכלכלה שהיא הצמיחה.

כסף כחוב

 כסף ה"פיאט" הנוכחי מוגדר כהילך חוקי על ידי ממשלות. אין לו באמת ערך פנימי. כסף זה הוא פשוט חוב, בצורת "אני חייב לך". ההצע שלו במחזור נשלט על ידי הבנקים, ואלה מלווים כסף לאנשים בתמורה לחובתם להחזיר ברבית.

מערכת חוב זו משמשת ליצירת כלכלת צריכה גבוהה עם יתרון לא הוגן למי שקרוב יותר לצלחת הדפסת הכסף. גוזלים אנרגיה ומשאבים מעמל האנשים ומדכאים את הלבבות. המערכת הורסת את כח הרצון שלנו לחוות שמחה ואהבה.

אפשר לבחון זאת במקומות העבודה שלנו. למרבית האנשים עבודה הפכה למשהו הכרחי לקיום. הרוב עוסקים בעבודת 9 עד 5 של משימות שלא היו רוצים לעסוק בהם.

יתרה מזו, המערכת הכספית הנשלטת הזו הובילה למה שאנדרו רוס מתאר כ" “creditocracy- חברה בה המדינה משרתת את מעמד המלווים ולוכדת את הציבור בחובות שלעולם לא יוכלו להחזיר. כרטיסי אשראי, הלואות סטודנטים, הוצאות רפואיות. הכוחות הכלכליים משמשים לדכא אהבה כמקור של יצירתיות.

מתנת סאטושי לאנושות

למזלנו, המצאת ביטקוין שחררה כח אשר יכול להתגבר על כוחות ההרס בעולם. בהוולדו, ביטקוין היה אימפולס של אהבה שהודגמה על ידי פעולתו של היוצר המסתורי, סאטושי נאקאמוטו.

כאשר מעשינו נולדים מאהבת העשייה עצמה, אנו פעמים רבות איננו מצפים לתמורה. אנו עושים זאת באופן חופשי, לא בגלל כוחות שמכריחים אותנו או מהרגשת המחויבות שלנו, אלא לבצע דברים שמביאים לנו שמחה ואושר. יש לכך ערך בפני עצמו. הרגשה זו של אהבה היא מתנה. זה לא משהו שיצרנו אלא שצמח בנו באופן ספונטני. אם בחרנו לפעול באופן הזה, אנו מקבלים את המתנה הזו.

סאטושי עבד על פרוטוקול של כסף הוגן ללא לאות, ללא תמורה וללא בטחון בתוצאות. מתוך עבודת האהבה שהקיפה את פעולותיו והוותה את הערך הפנימי,הוא גילה ויצר מתנה לאנושות.

ביטקוין, עם הצע הכסף הקבוע שלו, מהווה מטבע מסוג חדש. הפריצה שלו על בסיס התכונה הזו פתחה אפשרויות חדשות, שם אנשים יכולים לשחרר את עצמם ממערכת החוב שנכפתה עליהם על ידי הבנקים.

במערכת כלכלת החוב, מקבלי הכסף הופכים לווים שקיבלו שטרות חוב לתשלום. עם ביטקוין, מצד שני, המקבלים לא חייבים כלום. הפעולה מבוססת האהבה שהוקמה על ידי היוצר, אינה גורמת לצורך להחזיר חוב כמו במערכת הפיאט. אין כבילת הפרט להתחייבויות להחזר.

לב מקושר

ביטקוין פתח את הנתיב ללב. בהשראת היצירה של סאטושי, אנשים החלו לעלות על שדר האהבה. רבים האמינו ונטשו את מקומות העבודה מבוססי פיאט לטובת גילוי האהבה והיצירתיות שלהם, לגלות ולפתח את כישוריהם. ממפתחי ארנקים ליצרני רעיונות חברתיים, אנשים ברחבי העולם החלו להשקיע זמן ואנרגיה כדי להוסיף ערך לטכנולוגיה הזו.

בעזרת המעשים מבוססי האהבה של אנשים ללא תמורה, המאוחדים סביב כללי קונצנזוס, החל להתפתח שוק דינמי. תוך הצמדות לקצב פעימות ליבנו, חיים חדשים החלו, מייצרים כל 10 דקות בלוק חדש של עסקות ביטקוין.

אפשר לראות בביטקוין כמעין לב שלנו המקושר 24/7 ללא הפסקה. כתוצאה ממעשי האהבה שלנו, מטבע חדש חדר למערכת כדי ליצור זרם של פעילויות כלכליות. כח האהבה אשר הופץ ברחבי הרשת החל לשבור את קשר החוב.

כעת, 13 שנים לאחר הווצרות הבלוק הראשון, מעגל הנתינה שהחל סאטושי ממשיך. הנדיבות של מאמצי ביטקוין הראשונים והפילנטרופים האנונימיים, יצרו את פרויקט חוף הביטקוין (Bitcoin Beach) במדינה הררית קטנה במרכז אמריקה. ואז נשיא אל סלבדור, נאיב בוקלה, שקלט את חשיבות ביטקוין, נטל על עצמו סיכון ענק בהכריזו על ביטקוין כהילך חוקי במדינתו.

אופטימיות חסרת מעצורים

צעדו האמיץ של בוקלה יצר תקוה לתושבי אל סלבדור. הוא איפשר לאנשים רגילים את ההזדמנות לסיים את תקופת הניאוליברליזם שגנבה את עתידם. אומץ הלב הפך למדבק. ביטקוינרים מובילים: מרק קייזר וסטייסי הרברט עברו לאל סלבדור באופטימיות חסרת מעצורים. יחד עם קורי קליפסטיין, המייסד של Swan Bitcoin  ו  Bitcoiner Venturesהם יצרו את El Zonte Capital שהנה חברת השקעה שמקדמת "הייפרביטקויניזציה".

הצמד היצירתי שגלה מארה"ב מהמר על הצלחת הפיכת המדינה הזו אשר נוצלה על ידי קרן המטבע העולמית הפועלת על בסיס אינטרסים של ארה"ב. הם ארגנו אירועי לימוד וסדנאות כדי לעזור למקומיים לרכוש מיומנויות וידע כדי להכריז על עצמאותם האישית. קייזר מדווח משם על שינויים חיוביים שקורים.

"בהשפעת ביטקוין, אל סלבדור הפכה לחסרת סבלנות לטרור. אני רואה במקום זאת תקוה ואהבה."

באל סלבדור, ל 70% מחסרי הגישה לבנקים יש כעת הזדמנות להשתמש בביטקוין ככסף. במחצית הראשונה של 2022 התיירות צמחה ב 82.8%. עם סיכויי צמיחה כלכלית גדלה,יותר ויותר תושבים שאולצו לעזוב את אל סלבדור מוצאים את הדרך חזרה הביתה.

תנו סיכוי לשלום

ביטקוין הנו מטבע של אהבה מגובה בשפע. לאהבה אין גבולות. הוא מדלג על הצורות והצבעים של דגלי מדינות, חוצה גבולות כדי לגעת בלבבות האנשים.

יש כעת משחק חדש. סמסונג מואו, מייסד חברת Pixelmatic ובעבר מנהל האסטרטגיה של בלוקסטרים, מניף את רוח המשחק ברמה גלובלית. בעזרת חברת הטכנולוגיה הביטקוינית JAN3 אשר ממוקדת בהנחלה מסיבית של ביטקוין, הדיפלומט השקט הזה מתקשר עם מדינות כדי ליצור תמריצים עם ביטקוין כדי להקטין חיכוכים ולהעצים אחדות. "אני רוצה שלום עכשיו. אנו יכולים להשיג שלום אם נרצה אותו כעת", אמר ג'ון לנון פעם לעולם.הוא הזכיר לנו שכל שנחוץ הוא להעיר את הכח בתוכנו.

אי אפשר להלחם כדי לסיים מלחמה ולעצור את ההרס בעולם. אנו יכולים רק להתגבר על האלימות אם כל אחד מאתנו מגלה את כח האהבה הפנימי שלנו. בעזרת רשת הקונצנזוס שדמיוננו מלבה, אנו יכולים כעת לתת לשלום הזדמנות.

מלחמה ושלום…וביטקוין

תקציר מתורגם של מאמר בקישור

ביטקוין הנו עבור כולם, ידידים ויריבים. גם לפוטין, גם לדלאי לאמה, גם לקינג ג'גנג-אן וגם לאקהרט טולה. לבודהה ולחוטא, לביליונר ולעני, לאם ולבת. יכל להתאים בעבר להיטלר ולתרזה הקדושה, לג'ינג'יס חאן ולישו.

מרבית המלחמות, נוכחיות ובעבר, ממומנות על ידי מס סמוי, האנפלציה, ולא מס ישיר. זו הדרך הפשוטה ביותר להטיל מס על הציבור.

עם ביטקוין, מלחמת העולם השניה לא היתה יכולה להמשך כל כך הרבה זמן. עם ביטקוין, סביר שמלחמת עיראק אפילו לא היתה מתחילה. עם ביטקוין, המערך התעשייתי בטחוני היה אולי עשירית מגודלו.

עם ביטקוין, עסקים מהסוג "גדול מכדי ליפול" לא יכלו להתקיים. כסף אמיתי לא מאפשר נטילת סיכונים חסרי אחריות.

עם ביטקוין, בנקאים לא היו יכולים לקבל חנינה במשבר הכלכלי של 2008 והגוף הפיננסי בלאקרוק לא יכל לתפוח למימדים שלו היום, כך גם ג'יי פי מורקן ומוסדות פיננסיים אחרים.

בטווח הארוך, ביטקוין מנטרל את הכח של שוחרי המלחמות ואת הנטיה להדפיס כסף כדי לממן אינסוף נשק ומלחמות. הוא מנטרל את הכח של המערכת הפיננסית המנופחת שיש לנו כעת בה סוחרי נגזרות פיננסיות חשובים יותר מרופאים מהשורה הראשונה.

ביטקוין הגיע למימדים שלא מאפשרים התעלמות. נתחיל לראות מדינות שונות, מנהיגים, גופים ואנשים שועטים פנימה. אפילו אלו אשר נהנו עד עתה מהמערכת השבורה – וזה בסדר. זהו חלק מהתהליך.

החלק הקשה ביותר לבליעה הנו שאלו שהביאו אותנו לשוקט השבורה הם אלה שיכולים להאיץ את אימוץ ביטקוין. כדי להביא את העולם לסטנדרט הביטקוין, יידרשו אלה שכיום מכורים למערכת המטבע "פיאט" הנוכחית.

קרן הרווחה הסעודית יכולה בהנף יד להביא 3 מיליון מבוטחים, מערך הביטוח של ממשלת נורבגיה יכולה להכפיל את מחיר ביטקוין אם תרצה. בלאקרוק יכולה לעשות זאת טוב יותר מכל גוף אחר.

אנו זוכרים את המשפט "בהדרגה, ואז פתאום". אכן זה כואב להווכח שאלו העושקים אותנו כיום יסיימו עם יותר סאטים (האגורות של ביטקוין) מאשר שיש לך. בטווח הארוך אין זה משנה. אנחנו כאן כדי להביא עתיד טוב יותר, לא עבור רווחים חולניים. עתיד בו כמה שיותר נפשות אימצו את ביטקוין. הגופים האלה כמו בלאקרוק וקרנות גידור אחרות שלא מייצרים כלום יתכווצו בסופו של דבר למימדים ריאליים.

אז כן, כותב המאמר בעד שגם הם יאמצו את ביטקוין, ידידים ושונאים כאחד.

בספרו "אנתוני פאוצ'י האמיתי" בעמודים 137-135 מסביר רוברט קנדי ג'וניור מאין הגיע המיתוס "החיסונים הם בטוחים". להלן תרגום שלי לעברית של תת הפרק הנ"ל.

—

בהעדר היכולת של NIAID לפתח תרופות בעצמו, התאפשר לד"ר פאוצ'י לבנות את התוכנית של מיקור חוץ של מחקר התרופות לרשת של מה שנקרא "חוקרים ראשיים" (Principal Investigators – PI) אשר בפועל נשלטה על ידי חברות הפארמה. כיום, כאשר אנשים משתמשים במושג "קרטל הרפואה" (Medical Cartel), הם מתכוונים בעקרון ל: חברות התרופות, מערכת בתי החולים, שרותי הבריאות ומבטחי הבריאות, בטאוני הרפואה, ואלו אשר מחליטים על כללי בריאות הציבור. אך הדבק שמאגד את כל הגופים האלה יחדיו ומאפשר להם לצעוד במצעד דמוי חיילים, הנה עדת ה PI אשר פועלת כלוביסטים, דוברים מטעם, אנשי קשר, ואנשי אכיפה. לטוני פאוצ'י תפקיד הסטורי מרכזי בקידום הגדודים האלה להשתלטות על מדיניות הבריאות הציבורית.

ה PI הנם חוקרים ורופאים אקדמאים בעלי השפעה אשר משתמשים במענקים פדרליים וחוזים עם תעשיית התרופות כדי לבנות אימפריות פאודליות באוניברסיטאות ומכוני מחקר בבתי חולים אשר בעקר מבצעים ניסויים קליניים – שלב חשוב בתהליך האישור – למוצרי רפואה חדשים. תודות לאדיבות NIH, ובמיוחד ל NIAID. רשת די קטנה של PI – כמה מאות – מחליטה על התכנים והכיוון של המחקר הביורפואי בארה"ב.

ב 1987, כ 4.6 מיליארד דולר מתוך תקציב של 6.1 מיליארד של NIH הגיע ליועצים "שמחוץ לקמפוס" האלה. עד 1992 התקציב גדל ל 8.9 מיליארד שמתוכו 5 מיליארד לחוקרים חיצוניים ב 1300 אוניברסיטאות, מעבדות ולמוסדות עלית אחרים. כיום NIAID של ד"ר פאוצ'י לבדו חולש על תקציב של 7.6 מיליארד אותו הוא מחלק  בעקר בין ה PI ברחבי העולם.

ה PI הם הפונדקאים של תעשיית התרופות, אשר נוטלים חלק בקידום פרדיגמת התרופות ומשמשים ככוהנים הגדולים של כל האורתודוקסיה הרפואית שמומרת בשיטות של מיסיונריות קנאית. הם מנצלים את התמקמותם בועדות רפואיות וכמנהלי מחלקות אקדמיות כדי להפיץ את הדוגמה ולדכא התנגדויות. הם מכתיבים משמעת דיברור, משתיקים ביקורת, מצנזרים דעות מנוגדות, ומענישים אי ציות. הם מאכלסים את ועדות הניטור של נתוני הבטיחות ( Data Safety Monitoring Boards-DSMB ) אשר משפיעות על בניית הפרוטוקולים של ניסויים רפואיים, ומנחים את הבנת תוצאות הניסויים והמסקנות. כמו כן את פאנל היועצים החיצוניים של FDA, ועדת הייעוץ לחיסונים ותוצרים ביולוגיים נלווים (Vaccines and Related Biological Products Advisory Committee – VRBPAC) אשר מנחה את ההחלטות לגבי הבטיחות והיעילות של חיסונים חדשים ומכשירה (משווקת) אישורים. כמו כן בפאנל CDC הועדה המייעצת לפרקטיקות חיסוניות (ACIP) שהנה זו שבפועל מכתיבה חיסונים לילדים. אלו הם המומחים הנכבדים בהם אנו בוטחים אשר מככבים ברשתות הטלביזיה – אלה שכעת תלויות באופן נואש ברווחי הפארמה – כדי לקדם את תוכני תעשיית הפארמה. ה"מומחים" האלה – פול אופיט, פיטר הוטז, סטנלי פלוטקין, יאן ליפקין, וויליאם שאפנר, קטלין אדוארדס, ארתור קפלן, סטנלי כץ, גרג פולנד ואנדרו פולארד – מככבים בין פרסומות הפארמה ברשת ובתוכניות החדשות של רשתות הכבלים לקדם את זריקות השפעת השנתיות והפחדות החצבת, להגביר את הפחד מקוביד, ולהלהיט כנגד "מתנגדי החיסונים". הם כותבי השטף היציב של כתבות העורך שמופיעות בעתונים מקומיים והכלליים כדי להעמיק את האמונה האורתודוכסית בפרדיגמת הפארמה. – "כל החיסונים הם בטוחים ויעילים", וכדומה. הם מעקרים מתנגדים בעזרת חדירתם לועדות הרפואיות של המדינות (state) – בתי המשפט ה"אינקויזיציונים" – אשר מצנזרים ומסירים את הרשיון של רופאים אשר מורדים. הם שולטים בכתבי העת הרפואיים ובתכני כתבי העת של "סקרי עמיתים" כדי לבצר את האג'נדה של הפארמה. הם מלמדים בפקולטות לרפואה, מאיישים את ועדות העריכה של כתבי העת, ועומדים בראש מחלקות אוניברסיטאיות. הם מנווטים בתי חולים ומנהלים מחלקות בבתי החולים. הם פועלים כעדים מומחים עבור חברות התרופות במשפטים אזרחיים ובבית המשפט הפרדרלי לחיסונים. הם מעניקים פרסים האחד לשני.

—

פגישת 2006 של ACIP של ה CDC מספקת את תבנית ההתערבות של טוני פאוצ'י ושותפי התעשייה שלו בהפעלת ה PI להשגת השליטה בפאנלים החשובים של ה FDA  וה CDC אשר מאשרים ו"ממליצים" חיסונים חדשים שיתווספו לתכנית החיסונים של הילדים. הפאנל של 2006 (ACIP) המליץ שתי זריקות חדשות של מרק. חיסון הגארדאסיל HPV לכל הנערות מגיל 6 עד 26. כמו כן 3 זריקות של רוטאוירוס של מרק, Rotateq, לעוללים בני חודשיים, ארבעה, וששה חודשים. ביל גייטס וטוני פאוצ'י (באמצעות NIAID) סיפקו את המימון הראשוני והניסויים הקליניים לפיתוח שני החיסונים האלה. מרק שבצעה אותם.לא ערכה בדיקה כנגד פלסבו טרם האישור של התרופה, כך שלא ניתן היה לדעת באופן מדעי אם התרופות יותר גורמות או מונעות סרטן ונזקים אחרים. למרות זאת, פאנל האחות VREPAC של ה FDA  אישר את הגארדאסיל – למניעת סרטן צואר הרחם – ללא הדרישה להוכחה שהחיסון מונע סוג כלשהו של סרטן. למרות תוצאות ניסוי מרק שהצביעו על העלאת הסיכון של הגארדאסיל לסרטן באופן דרמטי, כולל תופעות אוטואימיוניות בכמה ילדות, ACIP  כפה בפועל את שני החיסונים. גארדאסיל הפך לחיסון היקר ביותר, 420 דולר לסדרה של 3 זריקות ורווחים של מילארד דולר כל שנה עברו מרק. באותה השנה, תשעה מתוך שלוש עשרה החברים בפאנל ה ACIP והמוסדות שלהם קיבלו סכום כולל של מעל 1.6 מיליארד דולר במענקי מחקר מ NIH  ו NIAID.

תרגום מאמר של מיכאל רקטנוואלד

Michael Rectenwald , Chief Academic Officer, American Scholars,

לימד ב New York University, Duke University, North Carolina Central University,
Carnegie Mellon University,  ו Case Western Reserve University .
והמחבר של מספר ספרים. הקישור למקור:

הנכתב כאן נלקח מהרצאה בהילסייד קולג' ב 7 בנובמבר 2021, בכנס של המרכז לחלופות קונסקרוטיביות ל"איתחול הגדול".

האם האיתחול הגדול הנו תיאורית קונספירציה המדמיינת מזימה ענקית של שמאלנים לכונן ממשלה טוטליטרית עולמית אחת? לא. למרות העובדה שיהיו אולי אנשים שישליכו תיאוריות קונספירציה על הנושא – עם הגיון מסוים, כפי שנראה – האיתחול הגדול הנו אמיתי.

אכן, רק בשנה הקודמת, קלאוס שוואב, המייסד והנשיא של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) – ארגון ידוע המורכב מהאליטות הפוליטיות, כלכליות ותרבותיות, ואשר נפגש אחת לשנה בדאבוס, שוויץ, — וטיירי מאלרה, המייסד שותף והמחבר של Monthly Barometer, פרסמו ספר שנקרא קוביד-19: האיתחול הגדול. בספר הזה הם מגדירים את האיתחול הגדול כאמצעי להתמודד עם "חולשות הקפיטליזם" אשר נחשפו לכאורה בעת מגפת הקוביד.

אך הרעיון של האיתחול הגדל הולך אחורנית הרבה יותר. ניתן לזהותו כבר בעת יצירת ה WEF, אשר נוסד במקור כפורום הניהול האירופי, ב 1971. באותה השנה, שוואב, מהנדס וכלכלן בהשכלתו, פרסם את ספרו הראשון, Modern Enterprise Management in Mechanical Engineering. המושג הופיע כבר בספרו זה שהציע את הכותרת שתקרא לאחר מכן "קפיטליזם של בעלי ענין", בטיעון שניהול של תאגידים מודרניים צריך לשרת לא רק את המשקיעים בעלי המניות, אלא את כל בעלי הענין, במטרה להשיג צמיחה ארוכת טווח ושגשוג. שוואב וה WEF קידמו את הרעיון של רטוריקת השותפות ומדיניות שתאומץ על ידי ממשלות, תאגידים, עמותות, וגופי שליטה כלל עולמיים.

המונח הספציפי ה"איתחול הגדול" “Great Reset” נכנס למילון לפני כעשור, עם פרסום הספר The Great Reset ב 2010 על ידי החוקר ריצ'רד פלורידה. בהכתבו לאחר משבר 2008, הספר טוען שהקריסה ב 2008  הנה המאוחרת בסדרה של איתחולים גדולים,– כולל השפל הארוך של 1870, והשפל הגדול של שנות ה 30 במאה שעברה – אשר בהגדרתן הן תקופות של שינוי תפישות עולם עם חדשנות מערכתית.

ארבע שנים לאחר פרסומו, בפגישה השנתית של ה WEF ב 2014, שוואב הכריז: "מה שאנו רוצים בדאבוס השנה… הוא להפעיל כפתור של איתחול" – וכתוצאה מכך תמונת כפתור האיתחול הופיעה באתר ה WEF.

ב 2018 ו 2019 ה WEF ארגן שני אירועים שהוו את ההשראה לפרויקט הנוכחי של האיתחול הגדול – ובנוסף, מסיבות ברורות, כר חדש לתיאורטיקני הקונספירציה. (אל תאשימו אותי לסיפא – כל שאני עושה זה הנו להביא את העובדות ההיסטוריות הרלוונטיות).

ב 2018 ה WEF חבר למרכז לבטיחות בריאות של ג'ון הופקינס להפעיל את “CLADE X”, סימולציה של תגובה למגפה במדינה. ספציפית, התרגיל דימה התפרצות של נגיף חדש דמוי שפעת אנושית, עם מאפיינים של נגיף ה Nipah, שנקרא CLADE X. הסימולציה הסתיימה בדווחי חדשות על כך שאל מול CLADE X ללא חיסונים אפקטיביים, המומחים מספרים לנו "שבסופו של דבר אנו עלולים לראות 30 עד 40 מיליון מתים בארה"ב ויותר מ 900 מיליון בכל העולם. – 12% מהאוכלוסיה העולמית". ברור לגמרי שההכנות למגפה עולמית היו בשלבי בישול.

ב 2019 ה WEF  חבר לג'ון הופקינס וקרן ביל ומלינדה גייטס לתרגיל נוסף במגפות, “Event 201,” אשר בצע סימולציה לתגובה עולמית להתפרצות קורונה חדשה. זה קרה חודשיים לפני ההתפרצות בסין שהפכה לחדשות, וחמישה חודשים לפני שארגון הבריאות העולמי הכריז על מגפה, והאירוע די שיקף את תרחיש הקוביד שיגיע, כולל הכללת הרעיון של התפשטות ללא סימפטומים.

סימולציות אירוע 201 ו CLADE X צפו כמעט את כל התופעות של משבר קוביד האמיתי, ובאופן בולט את תגובות הממשלות, סוכנויות הבריאות, התקשורת, חברות ההיטק, ומרכיבים בקרב הציבור. התגובות והשלכותיהן כללו סגרים עולמיים, קריסת עסקים ותעשיות, האימוץ של טכנולוגיות מעקבים ביומטרים, ודגש על צנזורה של תכני "פייק", הצפת הרשתות החברתיות והתקשורת הרגילה ב"נתונים מוסמכים", מחאות רחבות ואבטלה.

בנוסף לכך שתופעות אלו קודמו כתגובה לקוביד, האיתחול הגדול מקודם גם כתגובה למשבר האקלים. ב 2017, ה WEF פרסם מסמך בכותרת "אנו חייבים תגובת איתחול למשבר האקלים כדי להשיג את מטרות הקיימות של האום (SDG)". ב 13 ביוני 2019, ה WEF חתם על זכרון דברים עם האום לשיתוף פעולה כדי להשיג את "אג'נדת האום 2030 לפיתוח מקיים". מיד לאחר מכן, ה WEF פרסם את "מסגרת השותפות האיסטרטגית של האום והפורום הכלכלי העולמי לאג'נדה 2030", שתקדם את הסיוע הכלכלי לאג'נדת האום בנושא שינוי האקלים ומחויבות ה WEF לסייע לאום "לענות על הצרכים של המהפכה התעשייתית הרביעית", כולל אספקת נכסים ומומחיות לטובת "משילות דיגיטלית".

ביוני 2020, במפגש ה 50  של הארגון, ה WEF הכריז על פתיחה רשמית של האיתחול הגדול, וחודש לאחר מכן שוואב ומאלרה פרסמו את הספר על קוביד והאיתחול הגדול. הספר הכריז שקוביד מהווה את "ההזדמנות שניתן להאחז בה", ש"אנו חייבים לנצל את ההזדמנות המיוחדת הזו כדי לדמיין את העולם מחדש", ש"הרגע צריך להתפס כדי לנצל את חלון ההזדמנויות", וש"אלו שהתמזל מזלם להמצא בתעשייות אשר 'עמידות' באופן טבעי למגפה" —  חישבו כאן על חברות הטכנולוגיה הענקיות כמו אפל, גוגל, פייסבוק ואמזון – "המשבר לא היה רק יותר נסבל, אלא אפילו מקור להזדמנות לרווחים בעת זמנים של מצוקה של הרבים".

מטרת האיתחול הגדול הנה להוביל לתרכיב של כלכלה מסובכת – הקפיטליזם של בעלי ענין, לפי שוואב – אשר קראתי לה "סוציאליזם תאגידי", והפילוסוף האיטלקי גיאורגיו אגמבן קרא לה "קפיטליזם קומוניסטי".

בקצרה, קפיטליזם של בעלי ענין קשור לשינוי ההתנהגות של תאגידים כדי שהנהנים יהיו לא רק בעלי המניות אלא גם בעלי הענין – פרטים וקבוצות אשר אמורים להנות או להנזק מהתנהגות התאגיד. קפיטליזם של בעלי ענין מחייב שלא רק שהתאגיד מגיב למגפה ולאיומים אקולוגיים כגון שינוי אקלים, "אלא גם מחשב מחדש את המחויבות לקהילות שכבר מוחלשות בתוך האקוסיסטם". זהו רכיב "הצדק החברתי" של האיתחול הגדול. כדי להתיישר לפיו, ממשלות, בנקים, ומנהלי נכסים ישתמשו במדד הסביבתי, חברתי ומשילותי (ESG) כדי להצר את צעדיהם של תאגידים ועסקים אל מחוץ לשווקים. מדד ה ESG הנו בבסיסו דירוג חברתי בו משתמשים כדי להניע בעלות ושליטה על הייצור אל מחוץ להשג היד של מי שטרם התעורר או שאינו משתף פעולה.

אחד מהשותפים החזקים הרבים של ה WEF, , BlackRock, Inc, מנהל הנכסים הגדול בעולם, הנו באופן שיטתי מאחורי מודל בעלי הענין. במכתב מ 2021 למנכ"לים, ה CEO של BlackRock, לארי פינק, הכריז ש"סיכוני האקלים הנם סיכוני השקעה", וש"הקמת מדד הקיימות להשקעות איפשר האצה מסיבית של הון אל חברות שמוכנות טוב יותר לעמוד מול סיכוני האקלים". מגפת הקוביד, כתב פינק, מאיצה את תזרים המזומנים אל השקעות מקיימות.

"האמנו כבר זמן רב שלקוחותינו, כבעלי המניות בחברותיכם, יהנו אם תוכלו ליצור ערך מתמשך ומקיים עבור כל בעלי העניין שלכם… כשיותר ויותר משקיעים בוחרים להטות את השקעותיהם אל חברות הממוקדות בקיימות, התזוזה העצומה שאנו רואים תמשיך ותתגבר, וכיון שהדבר ישפיע באופן דרמתי על אופן חלוקת ההון, כל צוות הנהלה ומועצת מנהלים יצטרכו להביא בחשבון כיצד הדבר ישפיע על מניות חברתם."

מכתבו של פינק הנו יותר מאשר דווח למנכ"לים. זהו איום משתמע. התעוררו או ש.

בספר האחרון שלהם על האיתחול הגדול, שוואב ומאלרה מדבררים "קפיטליזם של בעלי ענין" כנגד "ניאוליברליזם", תוך ההגדרה של האחרון כ"אוגדן של רעיונות ומדיניות…שמתעדפים תחרות על סולידריות, הרס יצירתי על התערבות ממשלתית… וצמיחה כלכלית על רווחה". במלים אחרות, "ניאוליברליזם" מתיחס למערכת יוזמות השוק החופשי. בהתנגדות למערכת זו, קפיטליזם של בעלי ענין מקדם שיתוף פעולה תאגידי עם המדינה, ומרחיב באופן משמעותי את מעורבותה של הממשלה בכלכלה.

תומכי האיתחול הגדול מאשימים את "הניאוליברליזם" כאחראי לבעיות הכלכליות. אך במציאות, העדפת הממשלות של תעשיות והשחקנים שבתעשיות אלה – מה שהיה ידוע כ"קורפורטיזם" (corporatism) או פשיזם כלכלי – היה המקור המתאים לניגוחיהם של ששוואב ושותפיו ב WEF

בעוד שתאגידים מאושרים אינם בהכרח מונופולים, הנטיה של האיתחול הגדול הנה לעבר מונפוליזם – טעינת כמה שיותר בקרה על הייצור וההפצה בעזרת כמה שפחות תאגידים שאפשר, וחיסול תעשיות ויצרנים שאינם נחשבים מהותיים או שהם מזיקים. כדי לממש את האיתחול הזה, שוואב כותב, "כל מדינה, החל מארה"ב וכלה בסין, חייבת לקחת חלק, מנפט וגז עד טכנולוגיה, חייבים לעבור את השינוי".

דרך אחרת לתאר את האיתחול הגדול היא "קפיטליזם עם סממנים סיניים" – כלכלה דו שכבתית, עם מונופולים רווחיים ומעליהן המדינה וסוציאליזם לרוב שנמצא בשכבה מתחת.

מספר עשורים לאחור, ככל שסין נשענה יותר ויותר על הסקטורים בכלכלתה שמייצרים רווח, לא אפשר היה למפלגה הקומוניסטית הסינית (CCP) להתעלם מהתהליך, ההנהגה אישרה את הסלוגן "סוציאליזם עם סממנים סיניים" כדי לתאר את כלכלתה. מטבע הלשון הזה מבית היוצר של דנג ש'יאפינג, נועד להכשיר את ההגיון שבאיפשור של פיתוח כלכלי למטרות רווח במסגרת המערכת הפוליטית הסוציאלית. CCP החשיבה את ההפרטה של כלכלת סין כצעד זמני – שימשך 100 שנה אם נחוץ – בדרך לחברה קומוניסטית. מנהיגי המפלגה מעריכים שגישה זו היתה נחוצה בסין כיון שסוציאליזם הוכנס מוקדם מדי לסין, כאשר סין היתה עדיין מדינה חקלאית, והיה צורך בזריקת עידוד קפיטליסטית.

מופרדת מהעמדת הפנים של אידאולוגיה סוציאליסטית, המערכת הסינית המיועדת להיות סוציאליסטית או קומוניסטית מומנה על ידי פיתוח כלכלה קפיטליסטית. ההבדל בין ברית המועצות דאז וסין הנוכחית הוא שכאשר היה ברור שהכלכלה הסוציאליסטית כשלה, הראשונה ויתרה על העמדת הפנים הסוציאליסטית בעוד שהשניה לא.

האיתחול הגדול מייצג את ההתפתחות של מערכת מערבית דמויית המערכת הסינית, אבל בהיפוך התהליך. בעוד שהמעמד החברתי הפוליטי הסיני החל עם מערכת פוליטית סוציאליסטית ואז הוכנסה הפרטה של ייצור למטרות רווח, המערב החל בקפיטליזם וכעת מיישם מערכת בסיגנון סין. מערכת זו כוללת התערבות שלטונית כבדה בכלכלה, מצד אחד ומצד שני סוג של שיטות סמכותיות בהם משתמשת סין לבקרת אוכלוסייתה.

שוואב ומאלרה כותבים שאם "חמשת המאות האחרונות באירופה ואמריקה" לימדו אותנו משהו, זה ש"משברים חמורים תורמים להתפרצויות של כח של המדינה. זה היה תמיד כך ואין שום סיבה שהדבר יהיה שונה במגפת קוביד-19"

הצעדים הדרקוניים שנקטו ממשלות המערב הצליחו להשיג מטרות אשר סוציאליסטים תאגידיים ב WEF יכלו רק לחלום עליהם – מעל לכל, ההרס של עסקים קטנים, חיסול תחרות לתאגידים המונופוליסטיים המועדפים על ידי המדינה. בארה"ב בלבד, לפי הקרן לחינוך כלכלי, מיליוני עסקים קטנים נסגרו עקב הסגרים. נתוני YELP מצביעים על כך ש 60% מאלה נסגרו לנצח. בינתיים תאגידים כמו אמזון, אפל, פייסבוק וגוגל נהנו מרווחי שיא.

התפתחויות נוספות שקידמו את אג'נדת האיתחול הגדול כללו אי מניעת הגירה, מגבלות תנועה במעברי גבול, הדפסת הכסף הבלתי נלאית של הפדרל רזרב, והאינפלציה הנלווית, הגברת המיסוי, הגברת התלות במדינה, שיבושים בשרשרת האספקה, ההגבלות ואיבוד משרות תעסוקה כתוצאה מכפיית החיסונים, והסיכוי להכתיב מכסות אישיות של פליטות פחמן.

מדיניות כזו משקפת את הבט "ההגינות" של האיתחול הגדול – הגינות מחייבת את ההורדה של המעמד הכלכלי של אנשים במדינות עשירות יותר כמו ארה"ב ביחס לאנשים במדינות עניות ברחבי העולם. אחת הפונקציות של אידאולוגיית ההתעוררות הנה לאלץ את הרוב במדינות מפותחות להרגיש אשמים לגבי עושרם, ואת זה האליטות מתכוונות לאתחל כלפי מטה – למעט, כפי שניתן להווכח, האליטות עצמן, שחייבות לשמור על עושרן כדי להטיס את מטוסיהם הפרטיים לדאבוס כל שנה.

בעלי הענין של מודל "תאגידי האיתחול הגדול" חופף למודל המשילות הגיאופוליטית עם העדפה של חברות ענק המאוגד בשותפות ציבורית-פרטית, מה שיחדיו מאפשרים בקרה שילטונית. השילוב של תאגיד-מדינה הנו מאד בלתי ניתן לכפיפות מבוקרת של התושבים והממשלות של מדינה.

ממשלות הן לא היחידות שהולכות ומופרטות, אך גם חשוב יותר, תאגידים מאומצים כהרחבה של הממשלות וגופים רשותיים אחרים. לכן המדינה מורחבת, מתוחזקת, ומתוגברת בעזרת התוספת של הנכסים האדירים של התאגידים. ככאלה, תאגידים הופכים למה שקרוי "משילתנים" (governmentalities) – במלים אחרות, גופים פרטיים המשתמשים במדינה כמכשיר, ללא מחויבות לעמוד מול ביקורת של מצביעים טרדנים. כיון שתאגידים אלה הנם רב-מדינתיים, המדינה הופכת בעקרון גלובליסטית, בין אם תיוסד אי פעם ממשלה עולמית ובין אם לא.

וכאילו שהאיתחול הכלכלי והממשלתי לא דרמתי מספיק, האיתחול הטכנולוגי נראה כמו נובלה של מדע בדיוני מפחיד. הוא מבוסס על המהפכה התעשייתית הרביעית – או IR4 כקיצור. הראשונה, השניה והשלישית היו מכניקה, אלקטרוניקה, ודיגיטציה. הרביעית משלבת תחומים חדשים כולל ביג דטה, בינה מלאכותית, למידת מכונה, תכנות קוונטי, גנטיקה, ננוטכנולוגיה, ורובוטיקה. התוצאות החזויות יהיו המיזוג של העולמות הפיזיים, הדיגיטליים והביולוגיים, אשר מציבים אתגר למדע האונתולוגיה לפיו אנו מבינים את עצמנו ואת העולם, כולל ההגדרה של בן אנוש.

אין שום דבר חדש בכך. על אנושיות ויחודיות (המנבאים של היחודיות הטכנולוגית) נכתב כבר, למשל על ידי ריי קורצווייל שצפה התפתחות זו והתפתחויות מהפכניות אחרות עוד לפני זמן רב. מה ששונה בחזון של הגלובליסטים של IR4 הנו הנסיון לרתום אותו לטובת האיתחול הגדול.

אם הפיתוחים הקיימים של IR4 הנם אינדיקציה לעתיד, אז מסתבר שהטיעון שהם יתרמו לאושר האנושי הנו שגוי. התפתחויות אלה כוללות אלגוריתמים באנטרנט אשר מספקים למשתמשים חדשות ופרסומות מגמתיות, ומייבשות או מרחיקות תכנים אסורים. אלו אלגוריתמים אשר מצנזרים תוכן במרשתת ומסמנות כ"מסוכנים" פרטים וארגונים לצורך ענישה דיגטלית. "הרשאת מילות מפתח" על בסיס תשומות מידע של מנגנוני חיפוש, אפליקציות אשר עוקבות אחר רמזים על עבירות קוביד ומדווחות על העבריינים למשטרה, רובוטים משטרתיים עם סורקים שמטרתם זיהוי ואיגוף בלתי מחוסנים ובלתי ממושמעים אחרים, ערים חכמות אשר תושביהן הנם ישויות דיגיטליות שיש לנטר, לעקוב אחריהן, לרשמן ולשמרן, בכל מקום אליו הם נעים, תוך הצמדה לזהות הדיגטלית ולניקוד הסוציאלי שלהן.

בקיצור, טכנולוגיות ה IR4 מכפיפות את בני האנוש לסוג של ניהול טכנולוגי אשר מציג את המעקבים של ה NSA כמשחק ילדים. שוואב מרחיק לכת עד כדי להלל את הפיתוחים  שנועדו לחבר את מוח האדם ישירות אל הענן למען "כריית דטה" של מוחותינו וזכרונותינו. אם יצליחו, העולם הזה יציב את המומחיות הטכנולוגית מעל לתהליכי קבלת ההחלטות האנושי וזה יאיים על האוטונומיה האנושית ויחבל ברצון החופשי.

IR4 מנסה להאיץ את המיזוג של האדם עם המכונה, עם התוצאה שבה כל המידע, כולל הגנטי, יהיה משותף, וכל פעולה, מחשבה, ומוטיבציה יהיו ידועים, צפויים, ואולי גם ניתנים לחסימה. אם אלה לא יוצאו מידי הטכנוקרטים הסוציאל-תאגידיים, ה IR4 יוביל בסופו של דבר לבית סוהר וירטואלי בלתי ניתן לבריחה של גוף ונפש (mind).

במונחים של סדר חברתי, האיתחול הגדול מבטיח הכללה בגורל משותף. אך השעבוד של מה שקרוי "אזרחי המרשתת" (netizens) משמעו שלילת הזכויות הפוליטיות והכלכליות, הבלטת יתר של העצמי מול האחר, ובידוד חברתי – או מה שחנה ארדנט קראה לו "בדידות מאורגנת" – במימדים גלובליים. בידוד מאורגן זה כבר בא לידי ביטוי בסגרים, מסכות, ריחוק, והדרה של הבלתי מתחסנים. הסלוגן של "מועצת השיווק" במרץ 2020 שהוכרז כשרות לציבור היה – "בודדים יחדיו" – ומתאר בצורה מושלמת את המשמעות של בדידות מאורגנת.

בספרי האחרון, הארכיפלג גוגל (Google Archipelago), טענתי שהסמכותיות השמאלנית הנה האידאולוגיה הפוליטית ודרך הפעולה של מה שאני קורא ביג דיגיטל, אשר נמצא בקצה הקיצוני של מערכת כלל עולמית הנמצאת בתחילת דרכה. ביג דיגיטל הנו זרועות התקשורות, האידאולוגיה והטכנולוגיה של הטוטליטריזם הסוציאל-תאגידי. האיתחול הגדול הנו השם שניתן מאז לפרויקט תכנית ההגעה למערך עולמי זה.

כפי ששוואב וה WEF חזו, משבר הקוביד האיץ את האיתחול הגדול. תאגידים מונופוליסטים איחדו את האחיזה שלהם בכלכלה מעל, בעוד שסוציאליזם ממשיך להתקדם עבורנו, אלה שמתחת. בשיתוף עם ביג דיגיטל, ביג פארמה, התקשורת המוסדית, סוכנויות הבריאות הלאומיות והעולמיות, האוכלוסיה המשתפת פעולה, דמוקרטיות מערבית עד כה – תחשבו במיוחד על אוסטרליה, ניו זילנד ואוסטריה – משתנות אל משטרים טוטליטריים דמויי סין.

אך הניחו לי לסיים בנימה אופטימית. כיון שמטרות האיתחול הגדול תלויים בחיסול לא רק של השווקים החופשיים, אלא גם של חופש הפרט והרצון החופשי, וזה אולי באופן אירוני, תהליך שאינו ניתן לקיים. כפי שלמדנו מנסיונות קודמים של טוטליטריות, האיתחול הגדול נועד לכשלון מוחלט. אך אין זה אומר, שהדבר, כמו בנסיונות עבר, לא יביא עמו הרס בדרכו – וזוהי סיבה נוספת להתנגד לדבר כעת ובכל הכח.