קהילת העבריים [1] מפזרת בעקר בדימונה, מצפה רמון וערד, כי שם יושבה בשנות הששים המאוחרות כש 135 חבריה "עלו" לארץ. המדיניות היתה כמה שיותר רחוק. הקשיים הכלכליים וחוסר בשרותים הציבוריים כמו בריאות וחינוך אילצה אותה להיות יצירתית כדי לשרוד. כלומרללמוד ולהבין כיצד לתנהל בתחומי החיים השונים. התובנה היתה שכדאי להיות בריאים ולפעול לחינוך בתוך הקהילה. חקר הבריאות הביאה אותם לכמה כללים פשוטים: גידולים אורגניים ככל האפשר וללא אוכל מן החי, פעילות גופנית, נפשית ומנטלית, חיי קהילה מפותחים ומותאמי מצב. בקיצור, כל מה שהבננו כקהילה באיחור של 40 שנה.
התוצאה היתה כלכלה מקומית, אנשים עם הרבה פחות מחלות מערביות, ועמידות יפה במתקפות מסוג הוירוס המשטה בנו כיום. יש שם מפעל המייצר לכל הארץ מזון טבעוני מבוסס סויה וסייטאן, מפעל שמייצר 30 סוגי גלידה טבעונית בתפוצה מתרחבת והולכת, פרויקטים אקולוגיים או מקדמי בריאות,
ב 2007, שר הבריאות של גאנה, עם תקציבו המצומצם, חיפש פתרונות בריאות לעמו. הוא הבין שמנסים לעשות עליו סיבוב ואיכשהו הגיע לקהילה, למד והשתכנע שמניעה זה דבר זול וסופר יעיל במשימתו לספק בריאות לבני עמו. הם בנו לו תוכנית פעולה, וצוות של 15 עבריים הגיע לגאנה למתקפת מנע משמרת בריאות. לימדו את אנשי הרפואה את מובילי הקהילות, שתלו פרסומות ברדיו, ומה לא. וכך נשתלו הזרעים באוכלוסיה עצמה, לקידום אורח חיים בריא. למרבה הצער השר נפטר מסרטן, אך הקהילה מאמינה שהזרעים שנשתלו בגאנה השתרשו והמאמץ לא הלך לטמיון.
להלן תמונות נבחרות מהסיור:
הקהילה מקיימת מפגש שבועי למבוגרי הקהילה, החל מ 70 ועד 102 כיום, (עד 120 כמובן).
זו שיושבת לשמאלי בת 102, בריאה, אך לאחרונה שברה את האגן ונעה בעזרת הליכון
(האשה הראשונה מימין היא זמרת בחסד, מהקהילה בה היתה גם ארית'ה פרנקלין.)
חדר כושר. טיפולים, ובונים חדר סאונה.
ריקימה בבית המרקחת. את הרקיחות מבצע חבר קהילה ממצפה רמון בנסיון מצטבר של עשרות שנים. הם מוכרים גם לבתי מרקחת הומאופתיים / נטורופתים.
יולדת זוכה לשבוע מנוחה ומשפחתה מטופלת על ידי הקהילה.
המיילדות מיומנות לזהות מקרים בהם נדרשת התערבות רפואית.
יש חברי / חברות קהילה שמגדלים גידולים אורגניים וצוברים לאט לאט ידע בנושא
(אין יותר מדי גשם בדימונה.)
באירועים חגיגיים מעמידים את הסיר בעיגול, מכוונים את המתקן מול השמש, והתבשיל מתבשל יופי. הביאו את המתקנים מאפריקה, שם הם בשימוש שוטף.
בתמונה מצטייני רימקס על רקע ביה"ס התיכון הסמוך.
[1] קהילת העבריים רואה את עצמה כצאצאי עשרת השבטים האבודים. אלה הגיעו לאפריקה למדינות שונות וצמחו שם. בתקופת מסחר העבדים, קנו הסוחרים מילידים מקומיים את מי שנשבה על ידם. הסבירות היא שהסוחרים לא שבו לא בני משפחתם או שבטם, אלא את הזרים שהגיע מאי שם. וכך אלה הגיעו לשתי האמריקות. עם חלוף הדורות הם כבר לא יכלו לקשר את הנתיב ממנו הגיעו.
בתקופת מחאות השחורים בארה"ב, עקב חזיון, הצליח אדם אחד לאחד 350 שחורים סביב הרעיון של היותם עבריים שצריכים לחזור לארץ הקודש. הוא שינה את שמו לבן עמי ישראל, ונחשב כמשיח שקיבל חזיון שיבה לארץ. התוכנית היתה להכשיר את עצמם חזרה באפריקה ומשם לעולות על בסיס חוק השבות. וכך עשו. שני שליש מהם נשרו עקב התלאות השונות של ההתאקלמות בליבריה, מדינה שקיבלה אותם, אלא שהידע הקיומי שלהם בסביבה זרה וקשה היה דל..
הטענה של הקהילה הנה שיש הרבה סימנים בשבטים אפריקאים שונים למסורת מבוססת סממנים עבריים עתיקים כולל מלים דומות ומנהגים שמזכירים מנהגים יהודיים מאוחרים יותר. הקהילה חידשה מנהגים על בסיס הכתוב בתנ"כ, ולא על פרשנות מאוחרת יותר שהובילה ל"הלכה".
כלכלה אחרת 