מגדל גינה – עשה זאת בעצמך

רציונאל

כפי שניתן לגדל צמחים בטכנולוגיות הידרופוניות, שחוסכות מקום, כך גם ניתן לגדל במגדל, דמוי חבית, עם פתחי אדמה, כל פתח והצמח שרוצים לגדל בו. ישנם מגדלים מייצור תעשייתי שניתן לרכוש, אך אפשר גם לייצר מגדל באופן עצמאי. בכתבה זו אנו עוסקים בייצור עצמאי של מגדל גינה. העלות של האביזרים במקרה שלנו היתה 70 ₪ אדמת גן (2 שקים של 50 ליטר, למרות שבגלל חישוב מוטעה נרכשו ארבעה שקים) ו 80 ₪ לכיסוי פתח הצינור. כל השאר מיחזור של חלקים שמצאנו.

מגדל גינה מסחרי

שלבי הקמת מגדל גינה

  • איתור חבית פנויה באחד מבתי מלאכה או רכישתה. זו תשמש כמגדל. מצאתי מחסן כימיקלים במג'ד אל כרום שהיתה לו בדיוק חבית אחת כזו פנויה, חינמית, שרק הצריכה ניקוי טוב של שאריות הכימקלים. חביות כאלה נמצאות בשימוש אצל חקלאים מקומיים לצרכי השקיה.
    מימדי החבית שמצאתי היו קרוב מטר גובה, 50 ס"מ קוטר המכסה, 60 ס"מ קוטר מכסימלי במרכז החבית, 40 ס"מ קוטר התושבת.
    סימון מיקום הפתחים בהם ישתלו הצמחים. כל חריץ ברוחב של כ, 10 ס"מ, כ 7 ס"מ רווח בין קצות החריצים, סה"כ 8 חריצים בשורה (חישובית אפשר 9 אבל החלטתי להשאיר איזור קטן לא מחורר למניעת צפיפות יתר). רווח אנכי בין השורות 11 ס"מ,. 6 שורות אנכיות. סה"כ 48 פתחים.
    יצירת החריצים מתבצעת בשני שלבים. קידוח חור בפינת כל חריץ כדי לאפשר כניסת המשורית, וניסור בג'קסו (חשמלי). או אפשר גם משורית ידנית קטנה.
חבית מסומנת לאחר יצירת החריצים. הקידוח מאפשר כניסת הג'קסו להמשך ניסור.
  • איתור צינור PVC שש צול (160 מ"מ) משומש, או רכישתו, וזה ישמש ליצירת קומפוסט ושוטטות תולעים מהצינור לחבית וחזרה. קבלן שיפוצים ביישוב מסר לי צינור משומש.
    חירור הצינור מאפשר לתולעים שנוספו לשאריות האורגניות שבצינור להסתובב החוצה ופנימה ובכך להשביח את האדמה בחבית ולייצר קומפוסט בתוך הצינור.
החלק התחתון חלק ולכן נדרש שרוול אם משתמשים במכסה פנימי.
  • איתור מכסה לצינור או רכישתו בחנויות אספקה טכנית. הצינור ימצא במרכז החבית וכדי שניתן יהיה לרוקן קומפוסט שנוצר נחוץ מכסה חיצוני שמתלבש בתחתית על הצינור, או מכסה פנימי שאפשר להרכיב על קצה מתרחב של הצינור, או להלביש שרוול שמאפשר זאת (כמו במקרה שלנו).
השרוול כבר מחובר לצינור, המכסה מונח לצידו.
  • הרחבת החריצים כפתחי גידול בעזרת אקדח חום, בקבוק בירה ובקבוקי יין עם צואר מעוגל. מחממים כ 10 – 15 שניות את החריץ בהנעת האקדח הלוך ושוב, תקיעת בקבוק הבירה להרחבת הפתח הראשונית, ותקיעת בקבוק היין להרחבה מירבית. נדרשת עבודת צוות של האקדוחן ושל הבקבוקן. נדרשים מספר בקבוקים כיון שבקבוק צריך להשאר במקומו כמה דקות עד אשר האיזור מתקרר, ובמקביל אפשר להמשיך ולהרחיב פתחים נוספים. שלב זה כולו נמשך כשעתיים, כ 2.5 דקות לפתח. עם התגברות המיומנות, אפשרי גם להתקדם בקצב של פתח כל דקה.

בתהליך ההרחבה של החורים ניתן לצפות בסרטון היוטיוב https://youtu.be/QH4ub9ZUNl0

  • חירור פתחי ניקוז בתחתית החבית לצורך ניקוז עודפי נוזלים, אם יווצרו.
הפתחים הם החורים הקטנים בצד. החור הגדול באמצע יוגדל עבור חיבור הצינור לחבית
  • צביעה אופציונלית אם לא אוהבים את צבע המקורי של החבית (במקרה שלנו מכחול ללבן, צבע ספריי שבמקרה היה לי).
  • חיבור הצינור לחבית מתבצע על ידי חירור תחתית החבית בקוטר הצינור והשחלתו. במקרה שלנו, הצינור בתוך שרוול, השרוול יוצב על חור בקוטר 160 מ"מ, והמכסה, בקוטר זה נכנס מתחת לחבית. יש האוטמים את החיבור בסיליקון.
משמאל מבט מפנים החבית. מימין מבט חיצוני.
למכסה התווסף כפתור מוברג שיעזור להסיר אותו בעת ריקון הקומפוסט.
  • להצבת החבית נדרשת הכנת מתקן עליו היא תשב בהגבהה של כ 20 ס"מ כדי שאפשר להציב מיכל קטן מתחת לפתחי הניקוז של עודפי מים. מים אלה מלאים בחומרים טובים ויכולים לשמש להשקיה חוזרת. יש לפלס את המעמד כך שפתחי הניקוז ימצאו באזור הנמוך ביותר של התושבת.
  • הכנסת אדמה כוללת תערובת של אדמת גן ואדמת המקום. היו לי במקרה אבני גן עדינות אותן שפכתי ראשונות פנימה כדי שימצאו בתחתית ויקלו על הניקוז של עודפי המים.
  • אפשר לקשור את הצינור בחלקו העליון כדי לקבעו זמנית בעת הוספת האדמה. לאחר שחלק מהאדמה נתווספה, היא כבר תחזיק את הצינור במרכז.
    הוספת תולעים לצינור מחייבת השגת או רכישת התולעים (תולעי חומוס למשל), שיוכנסו לצינור לאחר תחילת פינוי השאריות האורגניות לתוכו. במקרה שלנו, לקחתי פשוט שאריות עם תולעים מהקומפוסטר הקיים.
כיון שהצינור תופס שטח לא קטן בתוך החבית, הספיקו שני שקי אדמה בתוספת של אדמת המקום.
שני שליש אדמן גן שליש אדמה מקומית.
  • ניקוז המים מתבצע על ידי הצבת מיכל בגודל המתאים מתחת לפתחי הניקוז.
  1. למיטיבי לכת – אפשר לשדרג את החבית שתתקרב לפונקציונליות של החבית התעשייתית, זו יושבת על צירים, וניתן לסובבה כדי לאזן את כמות השמש שהצמחים מסביב מקבלים. ישנן פלטות הדומות לפתחי אבני ביוב, עליהם מרכיבים גלגלים, ועוד פלטה על הקרקע, עליה הגלגלים מתגלגלים, רצוי עם סטופרים. בתחילה תכננתי לבצע גם זאת, ואף קניתי 6 גלגלים בעלות של 170 ₪, אך ויתרתי על הרעיון לטובת הפשטות.

ומה הלאה? השלבים הבאים הם לימוד והחלטה לגבי מה ישתל, לשתול, ולתחזק.

* תודה לנני ברק, בועז שרז, עופר כוכבי, מאיר שילאור ואן שומכר, וכמה סרטוני יוטיוב מוצלחים שסייעו הן בידע והן במעש להבאת פרויקט זה לידי גמר.

פורסם על ידי zshilor

כלכלן, איש טכנולוגיות ותיק ופעיל חברתי בתחומי סביבה וקידום אורח חיים בריא בגליל, מקום מגורי. מתענין כעת בטכנולוגיות בינה מלאכותית וביטקוין, כולל השלכותיהן על עתידנו.

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל