על זהב, על הבנקים והמערכת הפיננסית ועל השקעה בביטקוין ככניסה לפוזיציית לונג על האנושות

נכתב על ידי גיא רוכמן

כאשר החוב שאותו חייבים הממשלות, הפירמות וגם משקי הבית ברחבי העולם מגיע למימדים שקשה לתפוס, וודאי גם אתם שמעתם או קראתם לאחרונה את התחזיות כי במוקדם או במאוחר לא ניתן יהיה למנוע עוד את קריסתם של הבנקים, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח ואם אכן כך יקרה, קרוב לוודאי שייחלצו אותם.

אתם שואלים מי ייחלץ אותם? 

כאן התשובה היא ברורה, לא אולי ולא קרוב לוודאי, אם יוחלט על חילוץ של הבנקים למשל – אתם תהיו אלה שייחלצו!

אם אתם מאמינים שהסיכויים להתרחשות מה שתיארתי גדולים מאפס, אתם באופן הגיוני אמורים לגדר עצמכם מהסיכון הזה.

ככל שלהערכתכם סיכויי התממשות הסיכון גדולים יותר, כך הסכום אותו אתם אמורים להקצות לגידור (ביטוח) צריך להיות גבוה יותר, קו אסטרטגי זה נכון לגבי כל סכנה שניתן להתגונן בפניה מראש.

בואו נגיד שאתם מעריכים שהתממשות  קרובה של הארוע המתואר (קריסת בנק ראשון או גוף פיננסי גדול בארץ או בעולם) היא בעלת סיכוי של 5%, אתם צריכים להקצות משהו ולו יהיה זה חלק מאד קטן מהונכם לגידור.

גידור מפני מצב בו אתם תטלו חלק בחילוץ המערכת הפיננסית המסורתית המדינתית, פירושו לעשות עם כספכם Opt out (לפרוש) מתוכה

המערכת בנוייה כך שכל עוד אתם נוטלים חלק, הרי במצב בו יסודותיה מתערערים, לא תוכלו להימלט מהמחיר שייגבה, בין אם החילוץ יקרה או לא, ובין אם יקרה ויצליח או יקרה וייכשל, בכל מקרה אתם תהיו מאלה שבסופו של דבר ישלמו את החובות

לא אכסה בפוסט זה את מגוון האפשרויות בהן ניתן לבחור כאשר מחליטים ומבצעים מהלך כזה של Opt-Out  ולא אמליץ כאן על עצם החלטה כזו (כל אחת תגדיר לעצמה עד כמה מה שתיארתי ראוי להתייחסות על פי הבנתה) ואף לא אודות החלופה האופטימאלית בעייני (אינני יועץ השקעות).

אני כן רוצה להתייחס ולהביע דעתי לגבי שתי אפשרויות ידועות, אחת וותיקה מאד במונחים היסטוריים והשנייה חדשה מאד. זהב וביטקוין.

רכישת זהב פיזי ושמירה עליו מחוץ למערכת היא בהחלט פעולה שמאפשרת למשקיע לגונן על עצמו מפני תרחיש קטסטרופלי של קריסת השיטה הקיימת. 

זהב נחשב לאורך אלפי שנות תרבות אנושית ככסף (money)  האולטימטיבי, הוא נדיר, נשמר לאורך זמן, וערכו יציב ומקובל בכל מקום שאליו תגיעו.

דא עקא (או בשפה יותר עכשוית "אממה), להשקפתי השקעה בזהב פירושה תפיסת פוזיציית שורט על האנושות. הצבעת אי אמון ביכולתנו להתקדם ולשפר את מצבנו כחברה וכאינדיבידואלים.

זהב הוא סוג כסף מיושן, מסורבל, קשה יחסית לחלוקה ומדידתו אינה מדוייקת. הוא אינו ניתן להעברה במהירות והתאים לעולמם של שלמה המלך, מלכת שבא, יוליוס קיסר, ג'ינגיס חאן, נפוליאון בונפארטה, אולי עד לימיו של הנשיא רוזוולט שבשנת 1933 החרים את הזהב הפרטי בארצות הברית והראה שלמעשה הזהב הפיזי אינו דרך מושלמת להישאר מחוץ למשחק הפיננסי הממוסד.

עצם קיומם של הבנקים נולד מתוך הצורך לשמירה מאורגנת של זהב. קיימת אירוניה בכך שיש החושבים שהמלטות מהבנקים נעשית על ידי חזרה לדבר שלמעשה ייצר אותם מלכתחילה. זוכרים את סיזיפוס שמדי יום גלגל אבן גדולה במעלה ההר רק בכדי שערב ערב בהגיעו לפסגה האבן תדרדר מטה והוא יאלץ לשוב למחרת בבוקר למדרון ולגלגלה שוב וחוזר חלילה..

לעומת הזהב, השקעה בביטקוין משמעותה בעייני כניסה לעיסקת לונג ואמונה בהמשך התפתחותו של המין האנושי. כניסה לביטקוין מהווה למעשה אופטימיות זהירה ותקווה מבוקרת שבכל זאת יש לנו היום סיכוי לשפר משהו במצבנו כחברה אנושית. לא לפתור כל בעייה, לא לייצר עולם פוליטי מושלם, אבל בהחלט להתקדם צעד משמעותי קדימה.

כמות הביטקוינים בעולם מוגבלת אף יותר מכפי שהזהב נדיר (הכמות לעולם לא תעבור סכום מוגדר מראש ללא תלות במאמצי הכרייה, בניגוד לזהב שכמותו הזמינה לאדם תלויוה בין השאר במשאבים שמוקצים לכרייתו).

ביטקוין ניתן להעביר וליישב (להסדיר עסקה באופן שמביא לכדי Finality ) במהירות רבה מאד יחסית לכל חלופה אחרת, מכל מקום על פני הגלובוס (ובעתיד גם מחוץ לגבולות כדור הארץ עד למימדי מרחק עצומים) לכל מקום אחר, וכשמדובר בסכומים לא גדולים, הדבר מתבצע במהירות גבוהה עוד יותר (רשת הברק).

ביטקוין ניתן לחלוקה אינסופית ומדידתו מדוייקת באופן מקסימאלי ואינה מצריכה שום אמצעי חיצוני למעט הארנק המשמש להעברתו. 

ביטקוין ככסף מתוכנת, מותאם טכנולוגית כמו חליפה שניתפרה Custom made  לעולם שאליו אנו מתקדמים והוא יאפשר לכלכלה האנושית לשמור על קצב צמיחה שפוי מחד, שכן בתקן הביטקוין לא יהיו עוד הדפסות כסף ומאידך ביטקוין יאפשר שגשוג והשקעת משאבים לדברים החשובים באמת אשר נחשוב כי נדרשים לנו. 

תקן הזהב היה סימלם המסורתי של הארגונים הפירמידאליים ההיררכיים ששלטו בכיפה באלפי השנים האחרונות כאשר למעלה בקצה הפירמידה נמצאו השליטים העשירים והחזקים, הם אלה שקיבלו את ההחלטות על כללי המשחק, שינו אותם בהתאם לשיקוליהם האנוכיים ולכיוונם זרם נהר הזהב והעצים את כוחם עוד ועוד ועוד.

תקן הפיאט ששורר בעולם בחמישים השנים האחרונות, לקח את הדברים שתיארתי צעד אחד קדימה (כנראה שצעד אחד יותר מדי..) ועיוות את כללי המשחק לכדי מצב בו אין גבול לכמות הכסף בעולם, בעוד שהמשאבים אותם הכסף אמור לייצג, לעולם יהיו מוגבלים בהגדרה.

תקן הביטקוין יתקן את העיוות שתיארתי, לא בכך שהוא ייצר חברה אנושית שוויונית ללא עשירים ועניים כפי שיש הסוברים בטעות שניתן וצריך לקוות. פערים כלכליים ופערים בכלל ימשיכו להתקיים כי הם עומדים בבסיס הטבע האנושי, אבל בביטקוין מעצם היותה מערכת כוחות וקבלת החלטות שטוחה לא פירמידאלית, לעשירים לא יינתן הכוח להשתמש בעושרם בכדי לעוות את כללי המשחק הפיננסי ובכך לחמוס עוד ועוד משאבים ממי שיש בידם פחות כסף.

הכוח לקבל החלטות על התנהלות המערכת המוניטרית יישאר בידי הציבור ורק בידיו. יהיה זה מאבק אינסופי שבו הציבור הרחב יצטרך לשמור כעל בבת עיניו את המשך קיומו של קונצנזוס מבוזר. כל עוד המאבק ייטה לטובת ההמונים, יישמר הקונצנזוס הזה ולאחר 12 שנות קיומו של המטבע, אנו למדים שזה אפשרי. 

כל אחת תוכל להשפיע על התפתחות כללי המשחק ובכך צומחת תקווה לשיפור הדרגתי במצבנו הכלכלי והכללי, מצבה של כל אשה ושל כל איש שייחיו בחברה העתידית.

גיא רוכמן בעל תארים אקדמיים בפסיכולוגיה, פילוסופיה ומנהל עסקים, בנוסף הוא מתכנת מחשבים חובב וגם יועץ פילוסופי מוסמך, אבל למרות מגוון התחומים אותם למד במסגרות השונות הוא מחשיב עצמו בעיקר כאוטודידקט. 
גיא רואה בביטקוין את אחת ההמצאות הגדולות של האנושות, המצאה שתשנה את המצב הכלכלי והפוליטי בחברה האנושית.
מאז תחילת 2017 גיא חוקר, מרצה וכותב על ביטקוין.
בעבר גיא עבד במשך שנים בתפקידי שטח וניהול בתעשיות הפארמה והביוטק.
כיום בנוסף לביטקוין כתחביב שתופס חלק ניכר מחייו, גיא עוסק בביסוס גישה חדשה "הגישה הפתוחה לייעוץ והתפתחות אישית" שאותה פיתח כתחליף למדע הפסיכולוגיה