הרהורים על כלכלת קורונה וביטקוין

מחלת הקורונה מכתיבה סדר חברתי חדש הממתן את האינטרקציה הבינאישית. התנועה בין מדינות ואיזורים גיאוגרפיים הוגבלה וכך גם אירועים צפופים למיניהם המהווים פוטנציאל להתפשטות המחלה. הנפגעים המידיים היו שווקי התעופה, התיירות, והבידור  כשהם גוררים אחריהם גלי משנה בשווקים אחרים.

אפקט הציפיות

כאשר שינויים בשוק אינם חדים מדי, מנגנוני הכלכלה הקלאסית ו”היד הנעלמה” של אדם סמית פועלים לגעה לשיווי משקל חדש של מחירים, כמויות, תעסוקה והשקעות. שינויים דרסטיים יוצרים מצבי אי ודאות שגוררים מנגנון של ציפיות. ציפיות אלה, אם הן חזקות מדי, משפיעות על המגמות הכלכליות אך גם מושפעות מהן. כך נוצרת דינמיקה של מחירים שעלולה שלא להתכנס לשיווי משקל. דוגמאות אפשר למצוא בכלכלות בדרום אמריקה ובאפריקה ובהסטוריה הכלכלית בכלל.

בעולם ביטקוין, כאשר מחירו עולה, אפשר לראות שגם כמות הכורים עולה. (זו מתבטאת בדרגת הקושי של הכרייה – hashrate. דרגת הקושי מכתיבה כמה אנרגיה כורה ישקיע בממוצע בכדי לקבל תמורה בביטקוין, כך שכלכלת השוק מביאה לשווי משקל של מחיר ביטקוין ועלות הפקתו.) עליה בדרגת הקושי שאינה מלווה בעליה במחיר של ביטקוין מבטאת את הציפיות של כורי ביטקוין לעליה צפויה במחירו.

דפלציה

הצניחה החריפה בביקוש מאלצת משפחות ועסקים הנשענים על התעשיות שנפגעו לכווץ את ההוצאות עקב הפגיעה בהכנסות או כניסה למעגל האבטלה. גל זה כשלעצמו יוצר ירידה בביקוש בשווקים אחרים, וכך נוצר גל אבטלה משני. כל גל אבטלה שכזה תורם למעגל הדפלציוני שמלבה את עצמו ומתפרס בהדרגה על שווקים רבים אחרים. דפלציה יכולה לערער על הסדר החברתי אם שיעור האבטלה והיכולת של פרטים לשרוד נפגעת בהקפים נרחבים. זה היה המנוף בו ניסה הקומוניזם הסובייטי לערער את כלכלת ארה"ב בתקופת השפל הכלכלי הגדול של 1929.

אינפלציה

אימת הדפלציה עומדת לנגד עיני מקבלי ההחלטות במדינות השונות, שזוכרים את המשבר העולמי של 1929. הכלי המקובל כיום של מדינות להתמודד עם דפלציה הנו הזרמת כסף להרחבת פעילות המשק. כסף שמתווסף יכול להגדיל זמנית את הביקוש ובעקבותיו דחיפה לכיוון רמת המחירים הקודמת, מה שיגדיל בהדרגה את הייצור הכולל ועמו הביקוש לעובדים בשווקים שנפגעו ובשווקים אחרים בהם נוצרו הזדמנויות חדשות. זהו תהליך אינפלציוני, של הזרמת כסף שיכולה להתבצע בדרכים שונות. המשמעות הפרקטית של הזרמה כזו, שמכונה גם "כסף הליקופטר" היא בסך הכל חלוקה מחדש של העושר בין מחזיקי המטבע הספציפי. ניתן לדמות את כמות המטבע שברשות הפרט כאילו זו מניה במדינה שייצרה אותו, ושוויה תלוי בערך הפעילות הכלכלית של המדינה. מדינה צומחת מעלה את ערך המטבע שלה. ההצלחה של כסף הליקופטר ככלי מייצב כלכלה תלויה בכמות הכסף שמוזרמת, למי מחלקים וכיצד הוא מנוצל, תהליך המקושר למושג "צדק חלוקתי".

הזרמה של פחות מדי כסף הליקופטר לא תעצור את מעגל הדפלציה. יותר מדי עלול ליצור מעגל אינפלציוני. פיזור כסף שגוי עלול לגרום למצב בעייתי במיוחד של אינפלציה ואבטלה. לצורך פשטות הדיון אנו נניח שמדינות הנן הוגנות, פועלות למען נתיניהן, ויודעות לבצע הרחבה מוניטרית, נכונה עם יד על הדופק, מה שינווט את המשק לעבר שיווי משקל ורגיעה ברמת אי הודאות הכלכלית, וחזרה רמת אבטלה מקובלת, (אבטלה חיכוכית ומבנית)

גלובליזציה

עד כה עסקנו במשק הסגור של המדינה. בכלכלה הגלובלית, המצב מסובך יותר. לצורך הדיון, נפשט את העולם לשתי מדינות, ארה"ב וסין. נניח גם שמרבית הייצור הנו בסין ומרבית הביקוש (השוק, ההון) בארה"ב, בדולרים. נניח גם שלסין יש יכולת תגובה מהירה לעודפי ביקוש, ע"י ניצול הצע כוח העבודה הבלתי מוגבל ומשאבי הטבע המספקים שלה.

כסף ההליקופטר הדולרי שמפזר הממשל האמריקאי (תחת ההנחות בסעיף קודם) אמור לייצב במידה מסויימת את השוק המקומי. הכסף שמגיע לעסקים ולאזרחים מאפשר להם להחזיר חובות ולבצע רכש ובכך להחזיר את כלכלה המקומית לפעילות, בחלקו לשווקים שנפגעו ובחלקו לשווקים קיימים שיצמחו במקומם, כך שיתבצע ניוד עבודה ומשאבים בין השווקים לאיזון מחודש את המערכת. .

אך אנו יודעים שהרכש בחלקו יתבצע בחוץ, (בסין). זה יציף את התעשייה הסינית בדולרים שאינם מעוגנים בפעילות הריאלית של השוק בארה"ב. היכולת של התעשייה הסינית להגיב מהר תשאיר את רמת המחירים יציבה פחות או יותר, והתוצאה היא המשך תהליך הגלובליזציה: העברת העבודה הזולה מארה"ב אל סין על חשבון האבטלה בארה"ב.

מה יעשו בסין עם עודפי דולרים הליקופטר שמחפשים מוצא? ביפאן של סוף שנות השמונים עודפים הופנו לנדל"ן במנהטן, ניו-יורק ויצרו בועת נדל"ן שקרסה בתחילת שנות התשעים. כך גם המפלט הסיני לדולרים יכול להתנתב לרכישת נכסי נדל"ן במרכזי המסחר בארה"ב. לחילופין, חוסר האיזון יתבטא בעליית שער המטבע הסיני שמשמעו אינפלציה בארה"ב, ועמה הפוטנציאל של אבטלה בצד אינפלציה.

עד כה עסקנו בתאור מנגנונים בסיסיים מנקודת המבט של הכלכלה הקלאסית.  אך מה הולך לקרות כתוצאה מצניחה מחירי האנרגיה? לפתע העולם מוצא את עצמו עם עודפי ייצור ומלאי שמרוששים בבת אחת חברות ומדינות שנשענות על תעשיית הנפט. אלו כוחות ששואבים את עוצמתם הכלכלית והפוליטית מהשליטה על משק האנרגיה, התעשייה שהביאה את כדור הארץ, עולם החי, ובני אנוש למצב של אי יכולת לחיות מ"הרבית" ששרותי הטבע מספקים.

מחיר האנרגיה

ניתן להמחיש את החשיבות של מחיר האנרגיה בעזרת פירוק מחירו של מוצר או שירות כלשהו למרכיביו. עלות מוצר, פשוט ככל שיהיה, מורכבת מעלות הרכיבים, העבודה, ועלות גורמי הייצור והאנרגיה הנדרשים. כל רכיב משנה מתפרק גם הוא לאותם המרכיבים, אפילו עלות עבודה נשענת על מרכיבים אלה: עלות המזון (אנרגיה), עלות קורת הגג, עלות הוצאות תחזוקת הבית והמשפחה, התחבורה, וכן הלאה. אנרגיה זולה גוררת תחזוקת בית זולה והיכולת לקבל פחות תמורה לעבודה עבור הקיום היומיומי.

גם גורמי הייצור מורכבים באופן דומה. אם רכיביהם מוזלים, גם הם מוזלים. כך נוצרת שרשרת של הוזלות שמובילות להוזלות נוספות, אפילו הפקת האנרגיה עצמה. בטווח הארוך הכל הופך זול יותר. בניגוד לדפלציה של (חוסר) ביקוש, דפלציה של הצע, כאשר ההבדל ביניהן יכולה להיות האבטלה. בדפלציה של הצע האבטלה יורדת למינימום אפשרי כיון שהוזלת המחירים מגדילה את הכמויות הנצרכות.

הסדר העולמי ומקומו של ביטקוין

בראיון שהתקיים לאחרונה עם מלטם דמירורס, המנהלת האיסטרטגית של CoinShare, עלו מספר נקודות מענינות שנקשרות לדיון שלנו. (זהו ארגון שמקדם את נושא המטבעות הדיגיטליים ולכן יש להתיחס בזהירות המתבקשת לנאמר.)

• נפילת מחירי האנרגיה משנה לעולמים את כללי ההשקעה המסורתיים. מגוחך לצפות לכך שהסדר העולמי טרום קורונה יחזור [כלומר הקף הטיסות, הקף התיירות, הקף האינטרקציה הבין אישית הפיזית לעומת חלופות דיגיטליות. ז.ש.].
• אנו רואים חשיבה מחודשת של כל הקשור בשרשרת ערך האנרגיה [כפי שפורט לעיל, ז.ש.].
• הפוקוס העולמי יעבור מאנרגיה למיחשוב וקישוריות. כבר עתה מתקיים מרוץ של סין להפוך למובילה בעולם הדיגיטלי.
• הזעזוע בשווקים המסורתיים משנה את הגישה של משקיעים לסיכון ותנודתיות שערים. אלה הופכים לחלק בלתי נפרד מהכלכלה, ולכן צפוי גם שהתנודתיות של ביטקוין תפסיק להוות גורם משמעותי בשיקולי המשקיעים.

כיצד סין יכולה לשפר עמדות ביחס הכוחות העולמי לקראת תקופת פוסט קורונה?

ראינו כבר שניתן ליזום בועת נדל"ן בארה"ב עם כמות הדולרים שתזרום לסין. זוהי גם הזדמנות של סין להשתלט על עודפי הנפט הזולים, לפני שאלה מתקנים (לפחות) חלקית את מחיריהם. אנרגיה זולה תאפשר לסין להגביר עוד יותר את התחרותיות ולהמשיך לפתח את התעשיות שלהם, תוך הוזלה נוספת של המחירים הן לשוק הסיני והן לעולמי

תחום מאד אטרקטיבי עבור סין הוא קידום מוצרי תחום האנרגיות המתחדשות. סין תוכל להציף את העולם בטכנולוגיות סולאריות זולות ובכך למנוע את התאוששות ענקי הנפט העולמיים.

בתהליך ההשתחררות מאחיזת הדולר בכלכלה והבנקאות העולמית, קשה לדמיין את המטבע הסיני הדיגטלי, שכעת בשלבי פיתוח, משתלט ומחליף את הדולר. תרחיש (קצת) יותר מציאותי הנו האימוץ של ביטקוין כמטבע עובר לסוחר בסין, ובכך לפתוח את השוק הסיני להזדמנויות חדשות, על בסיס מטבע שערכו אינו מפוחת באופן שרירותי. היה וסין תנקוט בצעד שכזה, יכול יתחיל עידן חדש שתוצאותיו יהיו או רה אירגון של כלכלת ארה"ב, או סוף ההגמוניה של ארה"ב כמוביל כלכלי עולמי, לטוב ולרע.

הערה: היכולת של ביטקוין לשמש כחלופה למטבע העולמי תלויה רבות בפיתוח פתרון למספר נושאי חסר בביטקוין כיום: סקלאביליות, שהיא היכולת לעבד הקף עסקות כפי שפייפאל וכרטיסי האשראי מבצעים, ומיקרו תשלומים, שהם היכולת לבצע תשלומים בסכומים זעירים ביותר, הקטנים יותר מסנט.בודד. אלה נחוצים לכלכלת האינטרנט, בה יחידות שירות כגון (למשל) הורדת סרט או קריאת מאמר יתומחרו בעתיד במחיר לדקת קריאה / הורדה. נושאים אלה מטופלים במסגרת פרויקט הלייטנינג (רשת הברק), שהנה רשת משנה של ביטקוין.