על בינה מלאכותית, ביטקוין, וחופש הפרט-יות

תגובה טיפוסית לתשובתי המוזרה שאני לא בוואטסאפ והסבר סיבתה, כי פרטיותי חשובה לי, היא: "אבל אין לי מה להסתיר, וממילא יודעים עלינו הכל". תגבוה הגיונית – לכאורה.

אם נציג לעשרה אנשים שפגשנו במקרה ברחוב את השאלה: "האם חופש הפרט חשוב לך?", סביר שנקבל תשובה חיוביות מכולם. אם נחפור ונשאל: "מה את/ה עושה כדי לשמור עליו?" סביר להניח שהענין מתחיל להתערפל. השאלה השניה מטילה ספק בההנחה הסמויה שהחופש שלנו נמצא ברשותנו ובשליטתנו.

לאחרונה נתגלה שחברת ביטוח אמריקאית גדולה מתמחרת את ביטוח הרכב לא רק לפי רמת הסיכון של המבוטח על סמך עברו, אלא גם על פי הערך שמוכן המבקש לשלם עבור פרמית ביטוח הרכב. איך ניתן לעשות זאת? רוכשים  פרופילים של המבוטחים מגורמים כגון הרשתות החברתיות והדפדפנים הראשיים, ומפעילים כלי בינה מלאכותית שתפקידן ללמוד לצפות את תגובת "הקורבן" למחירי ביטוח שונים ולהציע הביטוח המירבי שכדאי לדרוש. אין סיבה להניח שהיא היחידה ושמדובר רק ביטוח רכב.

כל לייק, כל תגובה, כל פוסט, כל קליק בדפדפנים, כל מייל נכנס או יוצא מספר עלינו משהו, והמידע נצבר. תמונות סלפי הן חגיגה לתעשייה, ואנו חושפים אותן חינם אין כסף. תמונות, שלנו, של ילדינו, חברינו, התיוגים כלולים!. מקבלים רשתות חברתיות וגלישה בחינם ומשלמים אחר כך בפרמיית ביטוח – אבל לא רק.

אם גוגל ופייסבוק יודעים עלינו כל כך הרבה, אז הם יכולים ל"סייע" לנו לראות את "מה שמעניין אותנו". כך הם סוגרים לנו את העולם על בסיס השיקולים המסחריים שלהם, כך שכל אחד רואה לפניו עולם תוכן אחר. החופש מצטמצם לנו מבלי שנרגיש – אלא אם נקטנו בפעילות מנע. הכלי הזה, בינה מלאכותית, שהתפתח בשנים האחרונות בקצב מסחרר, מנוצל ע"י התעשייה נגדנו, לומד את חולשותינו.

לא קל לבנות פרופיל טוב עד כדי ביצוע "המלצות משפיעות". לשם כך מחברים את מיקומנו, רכישותנו המקוונות, פעילותנו ברשתות החברתיות, ביקורינו באתרים, מיילים. הכל ביחד – מנותח לכלל מי אנחנו. בראיונות עבודה, ירכשו את הפרופיל שלנו כדי להחליט אם בכלל כדי להזמיננו לראיון, ואם התוכנה ניתחה אותנו לא נכון, הלכה לנו משרת חלומותינו. במערכת בחירות ינסו לקלוע לנושא בו ניתן לשנות את אופן הצבעתנו. בתעשייה מאתרים את חולשותינו כדי להשפיע על התנהגותנו הכלכלית.

ביטקוין נולד מקרב קבוצות אנטי ממסדיות שלא אהבו את זה שהמערכת הפיננסית סוגרת אותם בצבתות ברזל. הם רצו את החופש לעשות בכספם כרצונם מבלי מעקב של האח הגדול. התוצאה היתה לידה של תוצר מופלא, שמצד אחד כל העסקות שלו גלויות לכל מאן דהוא, ומצד שני קשה ביותר לזהות שמית את המעורבים בעסקה. עסקות ביטקוין מעניקות חופש לפרט כיון שאינן עוברות דרך המערכת הבנקאית. אבל קיים גם מוקש – עם החופש באה האחריות. בביטקוין אנו הבנק של עצמנו. אם נאבד את סיסמתנו לעסקות הרכש שלנו, אין הזדמנות שניה. לא שמרנו גיבוי מתאים לסיסמה, הלך הביטקוין.

ביטקוין יחשב לאחד התוצרים הגאוניים של מאה השנים האחרונות, אך החופש ופרטיות  שהוא מאפשר כרוכים באחריות אישית..

אבל כל עוד אנו מזוהים בעת הגלישה, באשר כתובת האינטנט שלנו ידועה, אנו עדיין חשופים מאד. וכך, הקבוצות המוזכרות לעיל אינן שוקטות על שמריהן בחיפוש אחר דרכים להבטחת הפרטיות. כך נולד הדפדפן תור. אלו ראשי תיבות שפירושן הנו בערך "דרך הבצל". הדפדפן בנוי משכבות שהן התחנות דרכן עובר מסר שלנו שנשלח או מתקבל, במסלול שממסך את כתובתנו, בניגוד למצב בו שימוש בדף חיפוש מוביל כמו גוגל כרום, עדיין חושף אותנו. במקום זאת אפשר להשתמש בדף החיפוש של "נתיב הברווזים": DuckDuckGo. יש אתרים שימנעו גישה לדפדפן תור, ואז כחלופה ניתן להשתמש בדפדפן פיירפוקס שהנו דפדפן פופולרי, הוגן, חברתי, שמרוויח את לחמו מבלי למכור פרופילים אישיים ומבלי להציק יותר מדי. מיטיבי הלכת משתמשים בשרות הדוא"ל protonmail , בפרט אם רוצים לשנע מידע לא חשוף. ואיך מתכתבים בקבוצות אם אין וואטסאפ? יש את סיגנל Signal למשל.

שיטה מענינת לשיבוש פרופיל קשורה בדיסאינפורמציה. נרשמים כחברי מפלגה אחרת מזו שלה אנו מצביעים, מצטרפים לקבוצות השנואות עלינו, גולשים באתרים שלא מעניינים אותנו כלל. כל זה משבש את היכולת של הבינה המלאכותית להתיעל בניתוח פרופילים.

ולסיכום

זה שאין לנו מה להסתיר הנו עסק יקר, שמקבלים בחינם היום ומשלמים ביוקר מחר.

לכמות החשיפה שאנו מספקים יש משמעות, וישנם כלים שיכולים לסייע במזעור החשיפה.

הבינה המלאכותית יכולה לשמש לנו לעזר אבל גם לסכן את החופש שלנו. החופש שלנו אינו מובן מאליו, צריך להגן עליו בכל רגע נתון.

לפרטיות יש מחיר של פגיעה מסוימת בנוחיות, למי שמוכן לשלם היום במקום לדחות למחר בבוקר.